צוואות הן מכשיר משפטי המאפשר לאדם להוריש את נכסיו למי שחפצה נפשו. במקרים מסוימים, עלולים גורמים שונים להשפיע על אדם בנוגע לעריכת צוואתו. כאשר האדם חולה במחלה קשה, או ששיקול דעתו אינו איתן כבעבר מכל סיבה אפשרית, סכנת ההשפעות הזרות והמניפולציות על עורך הצוואה רק מתעצמת. סכסוך ירושה המערב טענות בנוגע לכשרות צוואה הגיע לדיון בבית המשפט. במהלך הדיון בחן בית המשפט את הדין, בנוגע להסדרת צוואות אשר שאלת אמיתותן או תקפותן החוקית שנויה במחלוקת.


יש לכם שאלה?

פורום התנגדות לצוואה

פורום עיזבון


המנוחה, אישה כבת 55, נפטרה בשנת 2005. כחודש טרם פטירתה, התגלה בגופה סרטן בעל אופי אלים. כשלושה ימים טרם מותה, נלקחה למשרד עו"ד בידי אשתו של אחיה וערכה צוואה. בצוואתה, הורישה את כל רכושה לאשת אחיה. כחודש לאחר פטירתה של עורכת הצוואה, ביקשה הנהנית מן הצוואה להוציא צו קיום צוואה. לכך התנגד אחד מקרוביה האחרים של המנוחה.


טענות הצדדים


המתנגד לקיום הצוואה, הציג מספר טענות. ראשית, בעת עריכת הצוואה לא הייתה המצווה כשירה מבחינה רפואית, דעתה לא הייתה צלולה ומצבה לא אפשר לה לערוך צוואת אמת. שנית, לטענת המתנגד, המנוחה הושפעה השפעה בלתי הוגנת בידי הזוכה, התוצאה של השפעה זו הייתה נוסח הצוואה המותיר את הרכוש כולו בידי המשפיעה לכאורה. שלישית, המתנגד קבל על העובדה כי הזוכה לקחה את המצווה למשרד עו"ד במטרה לערוך צוואה, ואף הגדילה לעשות ושהתה בחדר בעת שנחתמה הצוואה. בכך לשיטתו, התערבה שלא כדין בעריכת הצוואה. טענתו האחרונה של המתנגד הייתה כי העובדה שאמה של המנוחה נושלה מן הצוואה הנה תמוהה, ואין שום הסבר סביר לנישול זה.
 

המבקשת את קיום הצוואה השיבה לטענות. לשיטתה, נטל הראיה לאי כשרותה של צוואה רובץ על כתפי הטוען לכך. לדבריה, המסמכים שהציג המתנגד אינם מקוריים, ואין אפשרות לחקור את מוסרם בנוגע למצבה הרפואי של המנוחה בעת עריכת הצוואה. המבקשת טוענת כי המנוחה הייתה צלולה לחלוטין, לחיזוק גרסתה מוצגת עדותה של עו"ד שערכה את הצוואה.


דיון והכרעה


סעיף 26 לחוק הירושה קובע, כי צוואה שנערכה בשעה שעורכה לא היה מסוגל להבין את טיבה לא תהיה כשרה. דרישה זו חולקה בפסיקה לשלוש דרישות משנה. על המצווה לדעת שהוא עורך צוואה, להכיר את היקף רכושו ויורשיו ולהבין את השלכות הצוואה שהוא מכין. לעניין זה, בית המשפט פסק כי אכן התעוררו ספיקות רבים בנוגע לצלילות דעתה של המצווה, אך מאחר והמתנגד לא הציג חוות דעת רפואיות המאשרות את היעדר צלילותה של המנוחה, אין באפשרותו של בית המשפט לקבוע כי לא הייתה כשירה לערוך צוואה.


כעת, נותר לברר האם הייתה השפעה בלתי הוגנת על עורכת הצוואה, או מעורבות שלא כדין בעריכת המסמך. לפי סעיף 30(א) לחוק הירושה, צוואה שנעשתה מחמת "...איום, תחבולה בלתי הוגנת..." וכדומה, לא תהיה תקפה. לרוב, הנטל להוכחת הדבר מוטל על הטוען לכך. אך שעה שמכלול הנסיבות מעיד על תלות מוחלטת של המצווה בנהנה מן הצוואה והצוואה "בעליל לטובת" הנהנה יתהפך נטל הראיה, ושוב לא ירבוץ על כתפי מעלה הטענה.

 

בכדי לקבוע אימתי הופכת התלות להשפעה בלתי הוגנת התוותה הפסיקה ארבעה מבחני משנה. בית המשפט השתמש במבחנים במקרה דנן וקבע, כי לעניין מבחן העצמאות והסיוע, המנוחה לא הייתה מסוגלת להתנייד בכוחות עצמה, לכן לא הייתה עצמאית. בנוסף, צוין כי היא הייתה זקוקה נואשות לסיוע מצד הזוכה. בנוגע למבחן נסיבות עריכת הצוואה, בית המשפט לא הבין מדוע המנוחה, שהייתה מצויה במצב רפואי קשה, עזבה את בית החולים למען עריכת צוואה. בפסק הדין נקבע כי קשה להניח שהמנוחה עשתה כן מרצונה החופשי. לעניין מבחן הקשר עם אחרים, בית המשפט התרשם כי לא היה למנוחה אף קרוב שיכול היה לסייע לה.


בנוסף, קבע בית המשפט כי הנהנית פעלה בניגוד לסעיף 35 לחוק הירושה, מאחר ונטלה חלק שלא כדין בעריכת הצוואה. היא יזמה את הגעת המצווה לעו"ד, הביאה את המסמכים, ואף נכחה בחדר בעת החתימה על המסמך. לאור הנסיבות כולן, קבע בית המשפט כי אכן הייתה מעורבות בלתי ראויה בעריכת הצוואה, לצד השפעה פסולה על המצווה. עקב כך, בית המשפט קבע כי הצוואה בטלה.