בשנת 2000 נחקק בישראל חוק איסור הלבנת הון. מטרתו לאסור הלבנת הון ולהילחם בתופעה באמצעות חסימת דרכי מילוט להלבנת כספים ורכוש. לצורך לחימה זו, נקבעה מערכת דיווחים על עסקאות שונות והוקם גוף הממונה על פיקוח ואכיפת האיסור. דוגמא לגזר דין בעבירות לפי חוק זה ניתן לראות בפסק הדין דנא.


יש לכם שאלה?
פורום כתב אישום
פורום רישום פלילי
פורום פלילי


במקרה דנן, נגזר דינם של נאשמים בביצוע עבירות של הלבנת הון ועבירות נוספות. שני הנאשמים הראשונים עסקו במתן שירותי מטבע, וכך גם הנאשמת השלישית, שהייתה חברה בע"מ. הנאשמות 4 ו-5 היו עובדות בנק שנטלו חלק בביצוע העבירה. כל הנאשמים הודו במעשים שיוחסו להם במסגרת הסדר טיעון ועל סמך הודאתם הורשעו. יש לציין שהמאשימה ובאי כוח הנאשמים גיבשו הסכמות לעניין העונש במסגרת הסדר הטיעון.


באשר לנאשם הראשון, נקבע שהמאשימה תבקש עונש מאסר בפועל למשך שנה לכל היותר ומאסר על תנאי. הנאשם היה חופשי לטעון לעונש לפי שיקול דעתו. באשר לנאשם השני, המאשימה ביקשה להשית עליו שישה חודשי מאסר לביצוע בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. גם נאשם זה היה רשאי לטעון לעונש לפי שיקול דעתו. בנוגע לחברה הנאשמת, המאשימה ביקשה להשית עליה עונש של חילוט וקנס בסכום של עד 2.5 מיליון ₪ במצטבר. לגבי שתי הנאשמות הנותרות, המאשימה ובאי כוח הראשונות הסכימו לעתור במשותף להשתת עונש של עבודות שירות לתועלת הציבור.


גזר הדין


בפתח הדיון, השופט סקר את תכליתו ומטרתו של חוק איסור הלבנת הון והדגיש שהצדדים הגיעו להסדר טיעון לאחר מספר רב של דיונים משפטיים, בהם נוהלה פרשת התביעה ארוכה ואף הובאו חלק מטענות ההגנה. עוד הודגש שהתיק כולו נוהל בצורה מקצועית ומעמיקה, אך טיעוני הצדדים לעונש התפרשו על פני מספר רב של עמודים, שלא לצורך. לאחר מכן, השופט עבר לדון בשיקולי הענישה.


שיקולי החומרא


ראשית, צוין שעבירות הלבנת הון הן חמורות וטמון בהן נזק רב לאינטרס הציבורי והלאומי ולקופת המדינה. אולם, העובדה שהנאשמים עסקו במתן שירותי מטבע העניקה למעשיהם חומרה יתרה. שכן, השופט הדגיש שפוטנציאל הנזק שהיה גלום במעשיהם היה עצום ורב ובביצוע העבירות הם הפרו את חובתם כלפי הרשויות ואת חובת האמון שהם חבו ללקוחותיהם. בנוסף, הנאשמים ביצעו פעולותיהם במשך תקופה ארוכה ובאופן שיטתי לאחר תכנון ומחשבה ובהיקף כספי רב.


לא זו אף זו, הנאשם השני והנאשמת השלישית לא הסירו את מחדליהם ואף העבירו דיווחים שקריים לרשויות. בכך, הם הקשו על פעולת הרשות לאיסור הלבנת הון וחתרו תחת תכלית החוק. זאת ועוד, הנאשם השני אף הורשע בשיבוש מהלכי משפט ולכן, מעשיו קיבלו מימד נוסף של חומרה.


שיקולי הקולא


השיקול המרכזי שנזקף לזכות הנאשמים היה העובדה שהעבירות אותם הם עברו לא היו מן החמורות שבספר החוקים. בנוסף, לא היה מדובר בהון שחור שהושג במעשי עבירה. זאת ועוד, הנאשמים עברו עינוי דין. שכן, מיום פרסום החקירה ומעצרם של הנאשמים ועד להכרעת הדין חלפו ארבע שנים. במשך זמן זה, הנאשמים, בני משפחתם וסביבתם הקרובה סבלו עד מאוד.


השופט ציין שהנאשמים הורשעו בעבירות זמן מועט לאחר שהחוק לאיסור הלבנת הון נכנס לתוקפו. כלומר, החוק קבע נורמות חדשות שלא בהכרח היו מוכרות לנאשמים ולכן היה ראוי לבצע את הליכי האכיפה באופן הדרגתי ולהטיל עונשים מדודים. זאת ועוד, במהלך החקירה נפלו מספר פגמים שעלו לכדי פגיעה בזכויות הבסיסיות של הנאשמים. במקביל, השופט לקח בחשבון את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים ואת העובדה שהיה מדובר באנשים נורמטיביים שניסו לשקם חייהם ולשוב למוטב.


בסופו של דבר, הוא השית על הנאשם הראשון מאסר בפועל למשך 5 חודשים לריצוי בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי, חילוט וקנס בשיעור של 50 אלף ₪. על הנאשם השני נגזרו 4 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי בשיעור של 50 אלף ₪. הנאשמת השלישית חויבה בתשלום קנס בשיעור של 100 אלף ₪ וחילוט בשיעור של 400 אלף ₪. באשר לשתי הנאשמות הנותרות, השופט החליט להימנע מהרשעתן.