כל תושב מדינה שעומד בראש משק בית ומחזיק בבעלותו מכשיר טלוויזיה, מחויב לשלם לרשות השידור אגרה. מטרתה של האגרה היא לממן את שידורי הטלוויזיה והרדיו הציבוריים. לא פעם נשמעות ביקורת על כך שמדובר בגבייה ללא תכלית, ושהאגרה אינה משיגה את המטרה לשמה היא נגבית. בפועל, ישנם אזרחים רבים שלא משלמים את האגרה, גם בשל ביקורת זו וגם לנוכח סיבות נוספות כגון חוסר יכולת כלכלית. במקביל, רשות השידור נוקטת בפעולות גבייה עצמאיות, לרבות הגשת תביעות נגד מחזיקי טלוויזיה. להלן דוגמא לכך.


יש לך שאלה?
פורום גביית חובות


במקרה דנן, רשות השידור הגישה לבית המשפט תביעה לחיוב הנתבע בתשלום אגרת טלוויזיה בגובה 4,334 ₪ בגין השנים 2001 עד 2006. הנתבע הכחיש את הטענות שהופנו נגדו וטען שלא חב בתשלום האגרה. לשיטתו, בשנת 2001 הוא זרק את הטלוויזיה שהייתה ברשותו ומאז לא רכש מכשיר חדש ולכן לא חב בתשלום האמור.

 

תשלום האגרה, האמנם?


בין הצדדים לא הייתה מחלוקת שעד שנת 2001, הנתבע החזיק בבעלותו מכשיר טלוויזיה ושילם בעדו את האגרה כנדרש בחוק. אולם, כאמור, הנתבע טען שבשנת 2001 הוא השליך את המכשיר אך לא הודיע על כך לרשות. מנגד, התובעת טענה שהוא חב בתשלום אגרה עד שנת 2006. הלכה למעשה, המחלוקת בין הצדדים הייתה בשאלה האם הנתבע נדרש להודיע לרשות השידור על השלכת הטלוויזיה.


לפי תקנה 6 לתקנות רשות השידור (אגרה), על אדם המוכר או מעביר טלוויזיה לאחר להודיע על כך לרשות. התובעת טענה שהוראה זו חלה גם על מקרים בהם בעל טלוויזיה זרק או הפקיר את המכשיר שהיה ברשותו. הנתבע טען שחובת ההודעה חלה רק במקרים בהם הטלוויזיה נמכרה או הועברה לאדם אחר. הוא טען שבתקנות לא נאמר דבר על העברת הודעה לרשות במקרה של זריקת טלוויזיה. שכן, לטענתו, חובת תשלום האגרה מקורה בעצם החזקת מכשיר הטלוויזיה. על כן, משהופסקה ההחזקה, לא הייתה חובה לשלם את האגרה.


הכרעה


לאחר שמיעת טענות הצדדים, השופט החליט לדחות את התביעה. הוא פסק שלפי פרשנות תקנה 6 לתקנות, יש להעביר דיווח לרשות השידור במקרה של מכירת הטלוויזיה או העברתה לידי אדם אחר ותו לא. זאת במטרה לסייע לרשות לגבות את האגרה בצורה יעילה, תוך הטלת חיובים על הנדרש לשלמה – בעל המכשיר עצמו.


אולם, במקרה של זריקת המכשיר או הפקרתו ברשות הרבים, הרי שההחזקה בטלוויזיה הוצאה מידי בעליה. קרי, הבעלות על המכשיר פקעה עם ההשלכה. על כן, על הנתבע לא חלה חובה לשלם את האגרה. השופט הוסיף שאי מסירת ההודעה לרשות לא נעשתה בניגוד לתקנות ולא הייתה יכולה להביא למסקנה שהנתבע המשיך להחזיק במכשיר. בסופו של יום, התביעה נדחתה ורשות השידור חויבה בתשלום הוצאות המשפט.