הרשעת אחות בהתעללות בחולת סרטן חסרת ישע ובהפרת אמונים

שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה עודד גרשון הרשיע עתה את הנאשמת אירינה חיימוב, תושבת טירת הכרמל ילידת 1962, שעבדה כאחות מעשית במרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל והיתה אחראית על מטופלים חולי נפש וחסרי ישע המאושפזים בו, במספר עבירות של התעללות בחסר ישע על-ידי אחראי ובעבירה של הפרת אמונים. הפרשה נחשפה ע"י תחקירני תכנית "כלבוטק".

השופט גרשון קבע בין היתר כי הנאשמת השפילה את המטופלת חסרת הישע, קללה אותה וצעקה עליה כאשר המטופלת היתה במצב שלא הייתה מסוגלת להגן על עצמה. היא הושיבה אותה על אסלת בית שימוש ורחצה אותה תוך התעלמות מרצונה ומתלונותיה. הנאשמת פעלה בחוסר רגישות קיצוני ובגסות הראויה לגנאי כאשר בתגובה לטרונייתה של המטופלת על כך שהמים "שורפים" השיבה לה "טוב מאוד, שיקח אותך אלוהים". למעשיה של הנאשמת התלווה שימוש בכח. היא נהגה במטופלת באופן שהטיל עליה אימה ופחד ופגע בה ובכבודה כאדם. בנסיבות אלה, מעשיה של הנאשמת מהווים התעללות במטופלת.

באשר לחום המים במקלחת קבע השופט כי לאור חומר הראיות אכן ניתן לקבוע שהמים במקלחת היו בטמפרטורה סבירה באופן שניתן היה להתקלח ללא סכנה לגוף ובהתאם לקבוע בנהלים , יחד עם זאת, אין בעובדה שמבחינת חומם היו המים בטמפרטורה סבירה בכדי לשנות את העובדה שהמטופלת חסרת הישע ס' חשה באופן סובייקטיבי שהמים חמים מדי בשבילה. בלשונה "את שורפת אותי!". מצפייה בקטע המצולם עולה בבירור שהמטופלת חשה אי נוחות קיצונית, לא היה לה נעים להתקלח והיא הביעה את תחושותיה באופן ברור במילים המצוטטות לעיל. כאמור לעיל, הנאשמת הכניסה את ידה שלה לזרם המים כדי לבדוק את חומם והמשיכה לרחוץ אותה.

השופט גרשון הוסיף וקבע כי גילה ומצבה הבריאותי של ס' העמידו אותה לא רק ביחסי תלות אל מול הנאשמת, אלא גם בעמדת נחיתות. חוסר הישע הותיר את ס' ללא כל יכולת התנגדות למעשיה ולמילותיה הקשות של הנאשמת. בפועל נותרה ס' ללא הגנה מפני ניצול לרעה של כוחה של הנאשמת מכוח תפקידה. והכל בתוך ד' אמותיה של מחלקה מס' 2 בבית החולים בטירת הכרמל. השופט הוסיף כי במקרה שלפנינו הנאשמת, מתוקף תפקידה כאחות בבית החולים, אמורה היתה לטפל בקשישה ולדאוג לשלומה ולרווחתה. הנאשמת אמורה היתה לפעול כך שהמטופלת ס', בגילה המתקדם ובמצבה הנפשי והגופני הקשים, תזכה לקבל יחס אנושי ומכובד.

אכן, מטופלים בבית החולים במחלקה בה עבדה הנאשמת במשך שנים הם מטופלים קשים מבחינות רבות. הטיפול היומיומי במטופלים אלה, הדאגה לכך שיהיו שבעים, נקיים ושיקבלו את הטיפול הרפואי לו הם זקוקים, הוא משימה קשה ביותר. מדובר בעבודה שוחקת ומתישה. עבודה המצריכה סבלנות רבה ויכולת להכיל את שיגיונותיהם והתנהגויותיהם של המטופלים הקשישים. מדובר בעבודה שיש בה שליחות של ממש.

עוד הוסיף השופט כי הציבור מפקיד את קרוביו בידי צוות בית החולים כשהוא מאמין שהאב, האם, הרעיה והאחות הקשישים ותשושי הנפש יזכו בין קירות בית החולים ליחס אנושי, מתחשב ומבין ולטיפול ראוי, איש כמידת צרכיו. בידיו של עובד הציבור מופקד, לעיתים קרובות, כוח יוצא דופן, שמאחוריו אף ניצבת הגושפנקא הרשמית של המדינה. כוח זה מופקד בידי עובד הציבור בנאמנות, על מנת שיפעילו לטובת הציבור אותו הוא משרת, ולמטרה זו בלבד. למרבה הצער ניסיון החיים מלמד שלעתים משתמשים עובדי הציבור בכח שניתן להם באופן פסול. כך קרה עם הנאשמת באופן התנהגותה וטיפולה במטופלת ס'.

עבירת הפרת אמונים הינה אחד מקווי ההגנה האחרונים של הציבור בפני השימוש לרעה בכוח השלטון, והיא מהווה איזון לכוח יוצא הדופן שהופקד בידי עובד הציבור.

דומה שלא יכולה להיות מחלוקת על כך שהתנהגותה של הנאשמת, היא אותה התנהגות שלמניעתה נועדה העבירה הפלילית האוסרת התעללות בחסר ישע. בכך שהנאשמת עברה את העבירה של התעללות בחסר ישע, בהיותה עובדת ציבור, תוך כדי מילוי תפקידה כעובדת ציבור, יש משום הפרת אמונים.

ת.פ. 10141-03-09 ניתן עתה 1.9.10