בין אם אתה עו"ד ובין אם לאו, בין אם למדת קורס של דיני חוזים ובין אם לאו, אנו פוגשים ומתעסקים באופן יומיומי עם דיני החוזים.


כאשר חלון ראווה של חנות בגדים מציג פריט לבוש במחיר מסוים, הוא בעצם מציע הצעה לרכוש את הפריט בסכום המוצג. אם אדם בוחר לקנות את הפריט, למעשה הסכים לקבל את הצעת החנות. אותו הדבר אם מדובר בגלידריה, חנות ממתקים, מסעדה או הספר השכונתי. מדובר למעשה בקיום משא ומתן בין הצדדים. יש הצעת מחיר, ואו שיש קבלה של ההצעה מצד הקונה, או שאין (למעט בשווקים למשל, שם ניתן לראות מקח וממכר).


לענייננו, כאשר קבוצת כדורגל למשל (או כל קבוצה בכל ענף ספורט אחר) מעוניינת בשירותיו של שחקן או ספורטאי המשחק תחת קבוצה אחרת, על הקבוצה הרוצה בשירותי השחקן לפנות לקבוצה בה הוא משחק (ובכפוף לתקנוני ההתאחדות לכדורגל).


מרגע הפנייה, ישבו השחקן והקבוצה למשא ומתן כדי להסכים על תנאי העסקת השחקן, ובמקרים בהם השחקן הינו תחת חוזה בקבוצה המעבירה, ישבו הקבוצה המעבירה והקבוצה הקולטת למשא ומתן גם כן כדי להגיע להסכמה לעניין תנאי העברת השחקן. אם המהלך יצליח, למעשה יתבצעו שתי עסקאות. האחת - עסקת מכירה של השחקן בין הקבוצות ("חוזה מסחרי"), והשנייה - מתן "חוזה עבודה" בין השחקן לבין הקבוצה.


כאשר מחירו של צד אחד אינו קבוע מראש, הרי שעל הצדדים לנהל משא ומתן


כידוע, לא כל משא ומתן מחייב את הצדדים להסכים וליצור התחייבות חוזית ביניהם. כלומר, לא כל משא ומתן מבשיל לכדי חוזה מחייב בין הצדדים, גם אם אותו משא ומתן נמצא בשלב מתקדם יחסית.


עסקאות בעולם הספורט להבדיל מעסקאות מעולמות אחרים, למשל עסקת רכישה של חברה טכנולוגית, הינה לרוב עסקה מהירה האורכת ימים ספורים. קבוצות המתמודדות על רכישת שחקן או שחקנים המקבלים הצעות שונות, מבקשים לעיתים לעגן את המשא ומתן בזכרון דברים, כדי לייצר הצהרת כוונות משותפת בדבר רצינות הצדדים לקיום העסקה.


רגע לפני שאתם חותמים על זכרון דברים - כדאי שתבינו את ההשלכות


לפי תקדימי עבר, במקרים מסוימים ייתכן ואם יתמלאו מספר תנאים מהותיים בזכרון הדברים (תנאים כפי שמוגדרים בנייר עמדה 1171 של פיפ"א משנת 2008), יהיה זה מסמך מחייב לכל דבר ועניין.


תנאים אלו כוללים בין היתר:


1. משך זמן החוזה.


2. שכר (וסוג מטבע), ואופן התשלום.


3. בונוסים ומענקים על הישגים.


4. מגורים.


5. קרנות פנסיה וביטוח לאומי.


6. החזרים על הוצאות של השחקן, ועוד.


לכשיסוכמו התנאים הללו, והצדדים יחתמו על מסמך זה, זכרון הדברים עשוי להפוך למסמך מחייב. המשמעות היא שבמידה וצד אחר יבחר לבסוף שלא ל"התקדם" לשלב "החוזה" בעצמו, יהיה עליו לשאת בתוצאות הפרת מסמך מחייב, על עף שמסמך זה אינו "זוכה" לכותרת "חוזה" או "הסכם".


במילים אחרות, קבוצה ושחקן, שישבו למשא ומתן, הסכימו על מספר תנאים, שיכולים להיחשב כתנאים מהותיים, כמו משך זמן החוזה, גובה השכר, סוג המטבע ואופן התשלום, בונוסים על הישגים (מיקום סופי בטבלה, הבקעת שערים, בישול שערים), ייתכן והמסמך שכינו אותו "זכרון דברים" יהפוך בסופו של דבר למסמך מחייב, כזה שהפרת המוסכם בו, יעלה לכדי הפרת חוזה מחייב.


חתימה על מסמך זכרון דברים, הכולל את הנתונים שלעיל, כולם או חלקם, עשוי ליצור מסמך מחייב לפי דיני החוזים שיביא את הצדדים לידי חובת קיום החוזה.


לכן, ככל שהצדדים מחליטים לחתום על זכרון דברים, חשוב לדעת מהן ההשלכות של חתימה על אותו מסמך זכרון דברים, על התנאים הכתובים בו, התנאים שאינם כתובים בו, ועוד.


משכך, כבר בשלב הצעת חוזה מצד קבוצה כזו או אחרת לשחקן כזה או אחר, שעתיד להוביל לקיום משא ומתן בין הצדדים, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום דיני הספורט, כדי להימנע מהשלכות שיכולות להיות קריטיות עבור עתידו של השחקן.