רשלנות רפואית: איך מחשבים את הנזק?

רשלנות רפואית היא מתן שירות רפואי ברמת זהירות לא סבירה - שרופא סביר ונבון לא היה עושה, ואשר בעקבותיה נגרם נזק למטופל.

לדוגמא:

o לרשום למטופל תרופה אשר לא מתאימה לו.

o במהלך ניתוח לשכוח דברים בבטן של המטופל.

o מטופל אשר עבר ניתוח ויצא ממנו במצב חמור או עם נזק שלא היה לפני.

רשלנות רפואית היא סוג מסוים של עוולת הרשלנות, אשר מצויה ומוגדרת בדיני נזיקין. נוצרת לתובע הזכות לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לו כאשר ניתן להוכיח כי התנהגות הנתבע הייתה רשלנות.

רשלנות רפואית בחוק הישראלי

הרשלנות הרפואית אינה מקבלת הגדרה עצמאית בחוק הישראלי, אלא מבוססת על פי החוק הכללי לפקודות דיני נזיקין [נוסח חדש]:
על פי סעיף 35 לחוק, רשלנות היא ביצוע מעשה אשר בנסיבות ביצועו אדם סיר לא היה מבצע, או אי ביצוע מעשה בנסיבות שבהן דווקא היה נדרש לבצעו, או אי נקיטת אמצעי זהירות. כאשר מדובר ברשלנות אשר התבצעה כלפי אדם אחר, כאשר המעשה הרשלני גרם לו נזק - מדובר בעוולה.

על פי סעיף 36 לחוק, החובה לנהוג בזהירות ולא להתרשל מוטל על כל אדם, בכל מקרה שבו אדם סביר היה צריך לדעת כי המעשים או הפעולות שביצע עלולים לגרום נזק או להוות מחדל.

ישנם שלושה קריטריונים מצטברים המעידים על רשלנות רפואית:

I. חובת זהירות - כולל בתוכו שני תנאים מצטברים:

תנאי ראשון: חובת זהירות מושגית - נשאלת השאלה האם ביחס לסיכון מסוים קיימת חובת זהירות? דהיינו בדיקה לגבי הקבוצה הכללית שאליה ניתן לשייך את המזיק והניזוק ובנוסף בדיקה האם הפעולה והנזק יכולים ליצור חובת זהירות כלפיהם.

בתחום הרפואה יחסי רופא ומטופל נחשב לתחום אשר קיים בבירור חובת זהירות מושגית, מכיוון שכתוצאה מטיפול שהרופא נתן עלול להיגרם נזק גוף לחולה כאשר הטיפול לא סביר. אך למרות זאת, בבתי משפט דנים בחובת הזהירות המושגית וגבול אחריותה, ועוסקים בשאלה של אחריות הרופא בתחומי הרפואה החדשים. לדוגמא מתן עצה ברדיו או באירועים חברתיים.

שלב שני: חובת זהירות קונקרטית - היבט ספציפי, האם בנסיבות הספציפיות של האירוע שהתרחש קיימת למזיק חובת זהירות כלפי הניזוק?

נקבעת על פי מבחן הצפיות - האם ניתן וצריך לצפות את הנזק? הזהירות שאנו נדרשים אליה היא חובת זהירות כלפי אדם שאני צריך לצפות שאם לא אזהר הוא יפגע, אם בלתי אפשרי שאצפה זאת אז לא קיימת חובת זהירות.

II. הפרת חובת זהירות - "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות."

במחדל - המזיק היה צריך לעשות מעשה אך לא עשה. ובעקבות אי העשייה נגרם נזק למטופל. או במעשה - המזיק עשה מעשה אשר גרם נזק למטופל.

III. נזק - יש לבחון את הנזק שנגרם לתובע ולקבוע האם הוא גופני, נפשי או ממוני ובהתאם לכך יקבל פיצוי.

IV. קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק - היכולת לייחס אחריות לנזק היא הקשר בין התנהגותו של הניזוק לבין הנזק. ביחס לקשר הסיבתי יש הבדל בין סיבתיות עובדתית לסיבתיות משפטית.

סיבתיות עובדתית אנו מנסים לבדוק סיבה ותוצאה. בודקים האם יש קשר בין ההתנהגות הרשלנית לבין מקרה הנזק על ידי "מבחן האלמלא" - מה היה קורה אם המזיק לא היה עושה את מעשה (במקרה של מעשה) או מה שנמנע מלעשות (במקרה של מחדל).

סיבתיות משפטית אנו מנסים לצפות האם ניתן היה לחזות את הרשלנות של המזיק לפי מבחן הציפיות היא האם ניתן לייחס אחריות לנתבע בגין הנזק שנגרם.

איך מחשבים נזק? נזק גוף מתחלק לשתיים: נזק ממוני ונזק לא ממוני.

נזק ממוני

הפסד השתכרות לעבר ולעתיד:

ללא אחוזי נכות - בדרך כלל יינתן פיצוי גלובלי או שלא יקבל בכלל פיצוי בגין הפסד שכר או הכנסה עתידיים כתוצאה מהתאונה.

נקבע אחוזי נכות - החישוב לפיצוי נקבע באופן יחסי לשיעור הנכות כאשר בודקים את יכולת תפקודו של הנפצע בעבודה.

הוצאות ניידות - הנפגע זכאי גם להחזר הוצאות הנסיעה שנגרמו לו בעקבות התאונה, הכל בהתאם למצב הניידות לו הנפצע זקוק בעקבות וכתוצאה מהתאונה.

נזק לא ממוני

כאב וסבל - נזק זה מחושב בהתאם לנוסחא מתמטית המורכבת משיעור אחוזי הנכות לצמיתות שנקבעו בגין הרשלנות הרפואית, מגיל הנפגע ומספר ימי האשפוז. עקרונית אין הגבלה לפיצוי.

קיצור או אבדן תוחלת חיים - מתחלק לשתיים:

מוות במקום - ולפי הסטטיסטיקה הייתי צריך לחיות לפחות עוד כמה שנים טובות.

פציעה - וכתוצאה ממנה יש לי עוד נניח 10 שנים לחיות ולולא הפציעה הייתי חי עוד 30 שנה.

בשני המקרים עושים חישוב יחסי של כמה שנים הייתי צריך לחיות ובהתאם לכך הפיצוי.

פרופסור זיו רייך הינו דיקן בית הספר לביטוח באקדמית נתניה