מה הם "נכסי קריירה"?


מדובר בכושרו של אדם להשתכר, קרי: בשיפור הכושר להשתכר במהלך הנישואין. כושר זה מורכב, על דרך הכלל, פרט לכישוריו של האדם, גם מיסודות נוספים ובעיקר השכלה, ניסיון ומוניטין שנרכשו לאורך תקופת הקשר הזוגי, וכן מרכיב הויתור שעשה כל אחד מבני-הזוג עבור העזר שכנגד. "נכסי הקריירה", הם נכסים אישיים הטבועים באדם.

 

להבדיל מנכסים אחרים שצוברים בני הזוג, אין זו שותפות הצריכה פירוק. ודוק: מדובר אך ורק בפער שנוצר במהלך הנישואין, עקב הנישואין. יש לגרוע מן הפער הזה את התרומה לכושר ההשתכרות שבאה מכישרון אישי וכן את זו שנוצרה קודם לתחילת הקשר הזוגי או לאחר שפורק.

מתי עולה הצורך להיזקק לחלוקת "נכסי קריירה"?


בפסק דין תקדימי אשר שניתן ע"י בימ"ש העליון בשנת 2004 נדון מקרה של זוג שהתגרש, האיש הינו רואה חשבון עצמאי בעל משרד ואילו האישה יועצת חינוכית. לפי חוות דעת מומחה מחזור ההכנסות של האיש עמד על כ-800,000 ש"ח בשנה ושווי המוניטין של המשרד שהוא מנהל הוערך בסך של 700,000 ש"ח. כושר השתכרותו של האיש הוגבר לאורך שנות הנישואין, עת שהאישה הייתה אמונה על עבודות הבית והטיפול בילדים.

 

כך שבעת הגירושין היה קיים פער ניכר בכושר ההשתכרות של הצדדים. בימ"ש העליון קבע כי אין זה סביר לומר כי האישה הסכימה לוותר מעצמה ולסייע בפיתוח כושר השתכרותו של האיש, מבלי שהובטח לה ליהנות מכך במקרה של גירושין, ופסק לטובת האישה סכום של 250,000 ש"ח המשקלל את הפער בפיתוח כושר השתכרותו של כל אחד מבני הזוג עקב הנישואין – על הכנסותיו של האיש והמוניטין שרכש – והמחויבות שנטל על עצמו האיש מעצם יצירת הפער.

 

בפסק דין שניתן ע"י בימ"ש המחוזי בשנת 2007 נדון מקרה של זוג אשר התגרש , לאורך שנות הנישואין הייתה חלוקה ברורה בין הצדדים לפיה האישה אמונה על הטיפול בילדים ועל משק הבית, ואילו האיש אמון על פרנסת הבית , במסגרת הסכמה זו עבד האיש ורכש לעצמו קריירה מפוארת במשרד ממשלתי.

 

לפי הסכם הגירושין סוכם כי האישה תקבל מחצית מזכויות הפנסיה של הבעל שנצברו עד יום חתימת ההסכם , 12 שנה לאחר חתימת ההסכם עת עמד האיש בפני פרישה , נחלקו הדעות בין הצדדים באשר לאופן פרשנותו של ההסכם עליו חתמו, האישה הייתה סבורה כי היא זכאית לקבל מחצית הפנסיה של האיש בהתאם לערך המשכורת האחרונה של האיש טרם יצא לפנסיה, ואילו האיש טען כי האישה זכאית לקבל מחצית המשכורת הנמוכה יותר אשר השתכר עת חתמו על הסכם הגירושין, נשיאת בימ"ש המחוזי בירושלים - כב' השופטת מוסיה ארד, קיבלה את עמדת האישה אשר יוצגה ע"י עו"ד אירית רייכמן וקבעה כי תרומת האישה לכושר ההשתכרות של האיש לא פגה עם החתימה על הסכם הגירושין וסיום החיים המשותפים של בני הזוג.

 

הפנסיה הגבוהה יותר לה זכאי היום האיש הינה נכס קריירה אשר עומד לאיש גם בזכות תרומתה של האישה לקידום הקריירה של האיש בכך שאפשרה לו להיות פנוי לקידומו האישי מבלי שיצטרך להטריד עצמו בטרדות היום יום של ניהול משק בית וטיפול בילדים, ועל כן זכאית האישה לקבל מחצית הפנסיה החודשית לפי משכורתו האחרונה של האיש. לסיכום , הצורך להיזקק לחלוקת נכסי קריירה יתעורר בעיקר במקרים בהם נוצר פער ממשי וברור בין בני הזוג מבחינת כושר ההשתכרות שלהם, פער שנובע מכך שאחד מבני הזוג נטל על עצמו ויתור משמעותי מבחינת ההתפתחות המקצועית והתמקד במרחב הביתי, ובכך אפשר לבן הזוג האחר להשיא את כושר השתכרותו.

האם גם שכיר יכול לצבור "נכסי קריירה"?


בפסק דין שניתן בבימ"ש למשפחה בב"ש , ע"י כבוד השופט דניאל טפרברג בשנת 2008 , נדון מקרה של זוג אשר התגרש, במהלך הנישואים למד האיש לימודים אקדמאיים וסיים בהצלחה תואר ראשון במדעי המחשב, וכיום הינו שכיר בחברת היי טק שצבר זכויות כספיות שונות.

 

האישה החלה ללמוד גם היא לימודים אקדמאים לתואר במדעי המחשב וסיימה בציון נכשל את השנה השלישית בתואר, האישה לא המשיכה בלימודים האקדמאים, עקב גידול הילדים וטיפול בבית פנימה, התקשתה למצוא מקום עבודה וגם כשמצאה מקום עבודה , שכרה נפל בהרבה מזה של האיש. בתחילת שנת 2002 עזב האיש את הבית ועבר להתגורר עם אישה אחרת עימה ניהל מערכת יחסים רומנטית.

 

בית משפט קבע כי במבחן התוצאה אין מחלוקת כי השתכרותו של האיש , ולכאורה גם כושר השתכרותו העתידי במצב דהיום עולה באופן משמעותי על זה של האישה. בית משפט פסק כי יש לבודד מן הכישרון האישי הטבוע באיש את מרכיב ההשכלה והניסיון אותם רכש במסגרת לימודיו ועבודתו בתקופת הנישואים , בשעה שהאישה לא יכלה לעשות כן , כיון שהקדישה את מירב משאביה לניהול הבית, גידול הילדים ופינוי זמן לאיש ע"מ שיוכל לרכוש את ההשכלה והניסיון שהם מנת חלקו היום.

 

עוד נפסק כי בנסיבות העניין כי נוכח העובדה שהאישה החלה כבר בלימודים אקדמאיים בתחום מדעי המחשב , ויש לה הנתונים ללמוד ולעסוק באותו מקצוע שרכש האיש , וכמו כן לאור העובדה שחסרות לה שתי שנות לימוד להשלמת התואר, ועם השלמתו יהיו בידיה נתונים דומים לאלו של האיש לצורך השתכרותה העתידית, הרי שמתן הכלים הכלכליים בידי האישה להשלים את התואר האקדמאי , יביאו לצמצום חוסר השוויון שנוצר בין הצדדים ולמתן הזדמנות לאישה להגיע ליכולת השתכרות זהה לזו של האיש. לצורך כך פסק בית המשפט כי האיש ישלם לאישה 26,000 ש"ח בגין שכר לימוד של שנתיים ובנוסף ישלם לאישה במהלך השנתיים בהם תלמד סכום של 2000 ש"ח בחודש , סכום אשר ישלים את הכנסתה של האישה העשויה להיפגע כתוצאה מהלימודים.

אופן תשלום "נכסי הקריירה" - תשלום חד פעמי או תשלומים עיתיים?


צורת התשלום הינה תלוית נסיבות ומשתנה ממקרה אחד למשנהו , וישנם יתרונות לכאן ולכאן. ככלל ככל שמדובר בפער ניכר בין בני זוג , כתוצאה מצבירת נכסי קריירה של צד אחד כאשר הצד השני היה אמון על הבית פנימה , ראוי הכלל בדבר תשלום חד פעמי לחול. בית משפט העליון בפסק דין שנתן בשנת 2004 סבור כי ככל שהדבר אפשרי יש להעדיף את שיטת התשלום החד פעמי מן הטעם המרכזי שהוא מקל על הפירוד כיון שהוא מאפשר הימנעות משימור הקשר הכלכלי בין בני הזוג אם אין הם רוצים בכך.

 

בנוסף מאפשר התשלום החד פעמי לבן הזוג המקבל אותו וודאות כלכלית המאפשרת תכנון לטווח הארוך. להבדיל משיטת התשלום החד פעמי הטומנת בחובה יתרונות לצד המקבל את התשלום, בשיטת התשלומים העיתיים טמונים יתרונות בעיקר לבן הזוג המשלם, זאת כיון שהיא מאפשרת להתאים את התשלום לשינויים בחייו המקצועיים, אם חפץ הוא לחדול מעבודה או להסב את מקצועו, ניתן יהיה ליתן לכך ביטוי בתשלומים.

 

כך, יש הטוענים, מתפוגג החשש מפני "כפיית" עבודה על בן-הזוג החיצוני, להבדיל מן השיטה של תשלום חד-פעמי, שבה צריך היה לכאורה להמשיך ולעבוד כפי שנקבע מראש, כדי לעמוד בדיעבד בתשלום שנקבע. שנית, שיטה זו מקלה על בן הזוג המשלם את עול התשלום, שכן היא אינה כופה עליו תשלום אחד משמעותי ופורשת את התשלומים לאורך זמן.

האמור במאמר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי
עו"ד ונוטריון אירית רייכמן
[email protected]
www.reichman-law.co.il


עודכן ב: 24/07/2013