חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין

חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין נכנס לתוקפו בחודש אוקטובר 2006. מטרת החוק הינה להגן על הציבור מפני ביצוע עבירות מין חוזרות על ידי עברייני מין, באמצעות הערכות מסוכנות בשלבים השונים של ההליך המשפטי ותכנית פיקוח ומעקב.

מידת המסוכנות הנשקפת ממי שהורשע בביצוע עבירת מין נעשית באמצעות חוות דעת הנערכת ע"י גורמים מקצועיים המוגדרים בחוק כ- "מערכי מסוכנות". חוות הדעת אמורה לחזות את אומדן רמת הסיכון, הנשקפים מאדם להישנות ביצוע עבירות מין על ידו, וכן המלצות לענין פיקוח ומעקב.

החוק קובע כי על שר הבריאות ושר הרווחה למנות מעריכי מסוכנות שתפקידם כאמור, לערוך הערכות מסוכנות ולפקח על אותם עבריינים. מעריך מסוכנות על פי החוק יהיה אחד מאלה: רופא פסיכאטר, פסיכולוג, עובד סוציאלי, קרימינולוג קליני.

החוק קובע כי מעריך המסוכנות יכול לקבל מידע מהמרשם הפלילי של אותו עבריין, את כתבי האישום, פרוטוקולים, הכרעות דין וגזרי דין לגבי עבירות בהם הורשע העבריין בעבר. כמו כן, הערכות מסוכנות קודמות, דוחות סוציאלים, מידע רפואי ועוד.

החוק מגדיר מהם אותם גופים אשר בטרם החלטתם ביחס להליכים שונים של מי שהורשע בביצוע עבירות מין, עליהם לקבל הערכת מסוכנות עדכנית.

הגוף הראשון הינו בתי המשפט וזאת בטרם ניתן גזר דין, אשפוז, צו פיקוח ומבחן.

הגוף השני הינו נשיא המדינה לגבי מתן חנינה או הקלה בעונש.

הגוף השלישי הינה ועדת השחרורים לגבי שחרור על תנאי (הכוונה לאותה ועדה אשר מחליטה על מתן קיצור של שליש מתקופת המאסר שנקבעה).

גופים נוספים הינם מפקד בית סוהר צבאי לגבי חופשה מיוחדת, ועדה פסיכאטרית שמונתה על פי חוק טיפול בחולי נפש לגבי מתן חופשה או שחרור מאשפוז, השר לבטחון הפנים או מי שהוא אצל לו את סמכותו לגבי חופשה מיוחדת של אסיר.

החוק קובע כי לאחר שבית המשפט קיבל את הערכת המסוכנות רשאי הוא להוציא לגבי עבריין המין צו פיקוח ומעקב לתקופה שיקבע ועד חמש שנים, אם סבר, לאחר שקיים דיון בעניין, שרמת הסיכון כי עבריין המין יבצע עבירת מין נוספת אינה נמוכה.

החוק קובע כי השר לבטחון הפנים יקים יחידות פיקוח אשר תפקידם לבצע פיקוח ומעקב על עברייני מין על פי החלטת בתי המשפט, לקיים קשר שוטף על אותם עברייני מין המצויים במעקב ופיקוח וכן להמליץ לבתי המשפט על תנאי הפיקוח והמעקב המתאימים לעבריין המין.

סמכויות קצין פיקוח הינן : לדרוש מעבריין המין להתייצב לפניו, לדרוש מעבריין המין ומבני משפחתו הבגירים למסור לו מידע, להכנס למקום מגוריו של עבריין המין בנוכחותו, לחפש על גופו של עבריין המין אם היה לו יסוד סביר להניח כי על גופו מצויים חפצים או ראיות, המצביעים על הפרת תנאי הפיקוח והמעקב, לחפש במקום מגוריו של עבריין המין וברכבו, לדרוש מעבריין המין לבצע בדיקה להימצאותם של משקאות משכרים או סמים מסוכנים בגופו ועוד.

החוק קובע כי בית המשפט, לאחר שקיבל את המלצות יחידת הפיקוח בדבר תנאי הפיקוח והמעקב המומלצים בעבור עברין המין, רשאי לכלול בצו הפיקוח את המגבלות הבאות: צריכת אלכוהול, המצאות בסביבת מקומות מסוימים, קיום קשר עם עברייני מין, התחברות עם קטינים, פגישה עם נפגעי עבירה או הימצאות בקרבת מקום מגוריו, עבודה במקומות מסוימים, מקום המגורים, שימוש בשירותי אינטרנט ועוד.

החוק קובע כי העונש על מי שמפר תנאי צו פיקוח לרבות אחד מתנאיו הינו עד שנתיים מאסר.