רקע וכוונות טובות: מצלמות המהירות הידועות בשם גאטסו או א 3, אכיפה אלקטרונית אוטומטית, עומדות במרכזה של סערה משפטית ממושכת שטרם רואים את סופה. מדובר במערך מצלמות דיגיטליות וגלאי מהירות הפרוסות בכבישי ישראל ומופעלות על ידי משטרת ישראל לאכיפת עבירות נהיגה מופרזת ואור אדום ולמעשה אין נהג במדינה שלא ניתקל בהם בכביש זה או אחר.


בניגוד לזמנים עברו שבהם משטרת ישראל לא בדקה מראש, באופן מוסדר ומוסכם את אמינותם של אמצעי אכיפה שהוכנסו לשירות כגון אקדח הלייזר (ממל"ז) דבר שגרר ביקורת משפטית בנושא, הפעם הוחלט על בניית תו תקן בנושא "דרישות מינימום עבור אמצעים לגילוי ותיעוד של עבירות תנועה: מערכת הכוללת יחידות קצה לא מאוישות" ומספרו 5140. ומכון התקנים נדרש לבחון את המערכת לפי התקן, עד כאן הכל טוב ויפה.


אכן ב-01.01.12 קיבלה המערכת את תו התקן לאחר שלכאורה עמדה בבדיקות הנדרשות. ומשטרת ישראל החלה את השימוש במערכת. כאשר כל נהג שקיבל דו"ח ממצלמת א 3, יכול להבחין בברור שבין היתר נכתב בראיות התביעה "אישור תו התקן". כך טענה המשטרה בבתי המשפט וטענה זו התקבלה כעובדה.

 

ובפועל, הטענות לביצוע בשטח


אבל וזה אבל גדול, לאחרונה נטען בדיון בבית המשפט לתעבורה בעכו כי אין כל ראיה לחלק ניכר מהבדיקות אשר כביכול נערכו להתאמת המערכת לתו התקן.


במהלך הדיונים כאשר העיד נציג מכון התקנים שערך את חוות הדעת אשר שימשה את המשטרה בנושא, טען כי הוא עצמו נכח רק בכ-10 בדיקות מתוך כ-500 שנדרשו וזאת במעבדה הולנדית ואילו עוזרו נכח בשאר הבדיקות, אך הם לא מילאו דוחות אלא רק המומחים ההולנדים, כי הם ערכו הבדיקות - ההולנדים.


כקוריוז מעניין יש לציין כי על פי הנטען בתוכנית לילה כלכלי שכאשר נעשו ניסיונות לאתר את העוזר שלכאורה נכח במרבית הבדיקות, נמסר על ידי מכון התקנים כי הלה הלך לעולמו אולם למרות שטרם הגיעו ימות המשיח, צוות התוכנית מצא אותו חי ושלם במשרדו... נותר רק לקוות כי מדובר בטעות בתום לב ולאחל לו חיים ארוכים ובריאים ולקוות שלא מדובר בניסיון התחמקות...


בקיצור, לא רק שהמומחים הישראלים לא ערכו דוחות בנושא, אלא משטרת ישראל חזרה בה מבקשתה לזמן את המומחים ההולנדים שכביכול ערכו את הבדיקות, משהתברר כי אלו הסתמכו על בדיקות שנעשו בגרמניה, אז לכאורה ברור שהמומחים הישראלים לא נכחו בהם.


נוצר סימן שאלה גדול האם בכלל נערכו בדיקות ראויות למכשיר. שכן לכאורה למשטרת ישראל אין כל ראיה ממשית כי המצלמות עומדות בתו התקן או פועלות כראוי. אך למרות טענות אלו סירב בית המשפט לדרישת המשטרה לעריכת בדיקות תקניות בארץ והורה להמשיך בהליכים שיתחדשו בעתיד הקרוב בשמיעת מומחה מטעם ההגנה. והאכיפה באמצעות המצלמות נמשכת כסדרה.


במצב לכאורי זה הוגשה גם תובענה ייצוגית שבבסיסה הטענה שכ-5 שנים מדינת ישראל תובעת נהגים, מרשיעה אותם על כל המשתמע מכך כולל גביית סכומי כסף גבוהים, על סמך מתקן שלכאורה אמינותו לא הוכחה כנדרש על ידי התקן שהמשטרה עצמה ביקשה ואימצה עבורו.


המשמעות בפועל


עד כאן הכל ידוע ופורסם, אבל מה המשמעות של הדברים בבתי המשפט לתעבורה? ובכן אין ספק שיש בעיה, ואנו מצויים בזמן שבו אי הוודאות גדולה. אולם, חשוב לציין כי בעבר היו זמנים דומים לאמצעי אכיפה אחרים כגון מכשיר הינשוף לאכיפת הנהיגה בשכרות, שגם בגינו התנהל להליך משפטי ייחודי ארוך עד שהוחלט על כללי השימוש בו וסף האכיפה הראוי.


משטרת ישראל ממשיכה לטעון שהכול בסדר ועסקים כרגיל, נאשמים רבים סבורים שיש לדחות את הדיון עד לברור הסופי ואחרים פונים לבקש הסדרים מקלים.


ימים יגידו מה תהיה התוצאה. האם מדובר באי הבנה והכל פועל תקין כדת וכדין, האם אכן יש בעיות אך לא כצעקתה, או שבאמת בהחלטה שיפוטית אמיצה (וצריך אומץ), תושבת המערכת הראשית לאכיפת עבירות המהירות בישראל. בכל מקרה, בהתחשב בניסיון העבר ובכך שאנו רק בערכאה דיונית ראשונה יתכן שיחלוף זמן רק עד לתשובה הסופית.


בכל מקרה התנהלות הגורמים הרשמים בפרשה בהחלט מעלה שאלות קשות שראוי שבית המשפט יתייחס אליהם בכובד ראש בהחלטתו, תהה אשר תהה.

 

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

 

מאת עו"ד אלי אנושי - שופט תעבורה בדימוס.