ביום 30 ביולי 2014 אישרה כנסת ישראל תיקון 13 לחוק איסור הלבנת הון (הטלת חובות על נותן שירות עסקי). התיקון מטיל חובה על עורכי-הדין ורואי-החשבון בלבד, לזיהוי ורישום פרטים של הלקוח כנותני שירות עסקי תוך שמירת רישומים בגין הפעולות אשר הם מבצעים. התיקון לחוק עוסק בהחלת משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירות עסקי.


הגדרת מתן שירות עסקי שלגביו יחול על עורכי דין ורואי חשבון חובות הזיהוי ורישום כדלקמן:


פעולות עסקיות בעלות אופי פיננסי שעורכי הדין או רואי החשבון מבצעים עבור לקוחותיהם.

 

קנייה או מכירה של נדל"ן כולל חכירה לדורות של עורכי הדין ורואי החשבון עבור לקוחותיהם.

 

ניהול נכסים והקמת חברות כולל הקמה או ניהול של עסק, תאגיד ונאמנות עבור הלקוחות.

 

העברת כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד של עורכי הדין ורואי החשבון עבור לקוחותיהם.

 

קניית עסק או מכירתו על ידי עורכי הדין ורואי החשבון עבור לקוחותיהם. ניהול נכסים ופעולות בניירות ערך אותם מבצעים עורכי הדין ורואי החשבון עבור לקוחותיהם.

 

קיימת חובה על עורכי הדין ורואי החשבון הנותנים שירות עסקי ללקוח, לזהות את הלקוח ולרשום את פרטיו.

 

התיקון לחוק אינו כולל: מתווכי נדל"ן, יועצי מס ועוסקים בשירותי נאמנות. במקביל להוראות החוק, נקבע כי יוקם מנגנון חלופי בלשכת עורכי הדין ובלשכת רואי החשבון אשר יתקין תקנות וכללים אתיים אשר לפיהן ייאסר על עורך דין או רואה חשבון לבצע פעולה בה הוא מעריך כי קיימת רמת סיכון לביצוע הלבנת הון או מימון טרור או הפרת החוק לאיסור הלבנת הון. החוק קובע כי אין בהוראותיו כדי לפגוע בחיסיון עו"ד-לקוח, הקבוע בסעיף 48 לפקודת הראיות.

 

תיקון 13 לחוק מחיל על עורכי דין ורואי חשבון, חובות זיהוי של לקוח המקבל מהם "שירות עסקי" בעל אופי פיננסי, באמצעות טופס מיוחד, והצגתו - אם יידרשו - בפני משרד המשפטים.

 

 

תגובת משרד המשפטים: "החקיקה נועדה להביא את ישראל לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים".

 

"החקיקה נועדה להביא את מדינת ישראל, ככל הניתן, לעמידה בסטנדרטים בינלאומיים בהקשר זה. ההסדר שאושר בתיקון הינו מאוזן ומידתי שגובש לאחר דיונים רבים וממושכים עם לשכת עורכי הדין, ושולבו בו הוראות שנועדו למנוע פגיעה בחיסיון המקצועי. כך, הגם שהסטנדרטים הבינלאומיים מחייבים הטלת חובות דיווח על עורכי דין, כשהם מבצעים עבור הלקוח פעולות פיננסיות מסוימות – בדומה לחובות שחלות על מוסדות פיננסיים – הרשות לאיסור הלבנת הון ומחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) הסכימו שלא להטיל חובות אלה על עורכי הדין כדי למנוע פגיעה בחיסיון המקצועי.

 

"יש להדגיש שהטלת החובות נועדה בסופו של דבר למנוע ניצול לרעה של עורכי דין על-ידי עבריינים, שמשתמשים בהם ככלי לביצוע עבירות הלבנת הון. ההסדרים המפורטים שיחולו על עורכי הדין, יגובשו בצו לאחר קבלת עמדת לשכת עורכי הדין, ואנו סבורים כי גם עורכי הדין יוכלו לקיימם בדומה למוסדות הפיננסיים".

 

"תיקון החוק נועד למנוע ניצול לרעה של נותני שירות עסקי המבצעים פעולות פיננסיות עבור לקוחותיהם לצורך הלבנת הון או מימון טרור וכן לצורך עמידתה של מדינת ישראל בסטנדרטים הבינלאומיים בתחום הכוללים דרישה להחיל את המשטר על מגזרים אלה".


הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.

 

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-16 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-21 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.