בית המשפט העליון קובע כי המשטרה אינה רשאית לחסום אתרי אינטרנט

הימורים בישראל הינם תופעה אשר "מפילה" ברשתה אזרחים רבים. עם זאת, מעבר לעובדה שהימורים אינם חוקיים במדינה, קיימים כמובן גופים אשר רשאים להפעיל שירותים אלה (לדוגמא, הלוטו והטוטו). מדי יום, גולשים ישראלים רבים לוקחים חלק בהימורים ברשת האינטרנט. החיבור הנ"ל, בין ישראלים להימורים באינטרנט, הוליד מחלוקת של ממש בין המדינה לאיגוד האינטרנט הישראלי. במסגרת המחלוקת, המשטרה הוציאה לספקיות אינטרנט צו לפיו הן חויבו לחסום אתרי הימורים. בתגובה, איגוד האינטרנט הישראלי עתר לבית המשפט.

יש לכם שאלהω

פורום דיני אינטרנט | זכויות יוצרים באינטרנט

נשאלה אפוא השאלה - האם משטרת ישראל הייתה רשאית להוציא צווים אשר יורו לספקיות אינטרנט לחסום גישה לאתריםω כעת, בית המשפט העליון קבע כי התשובה לכך הינה שלילית. התשובה ניתנה על ידי בית המשפט העליון במסגרת ערעור המדינה על פסק דין שניתן בסוגיה בבית המשפט לעניינים מנהליים. כאמור, ההליך המקורי נדון בין איגוד האינטרנט הישראלי למדינה, במהלך עתירה מנהלית.

פגיעה בחופש הביטוי ובחופש המידע

מקור ההליך היה טמון בצו משטרתי שניתן על ידי המשטרה לפיה ספקיות אינטרנט חויבו לחסום אתרים בהתאם להוראות המשטרה. איגוד האינטרנט הישראלי פנה בעניין והגיש עתירה מנהלית כנגד הצו. לאחר דיון בבית המשפט לעניינים מנהליים, הוחלט לבטל את הצו. בית המשפט קבע כי נוכח משקלם הרב של חופש המידע וחופש הביטוי, הצו המשטרתי היה בלתי מידתי. נקבע כי הצווים המדוברים היו בלתי חוקיים והמשטרה לא תוכל למנוע גישה לאתרי אינטרנט, גם כאשר עסקינן באתרי הימורים. כאמור, המשטרה הגישה ערעור על החלטה זו לבית המשפט העליון.

בפסק הדין בעליון נקבע כי איגוד האינטרנט הישראלי, אשר הינו "גוף הפועל מתוך כוונה להביא לקידום האינטרס הציבורי של כלל המשתמשים ברשת המקוונת, ולא לשם הגנה על אינטרס אישי וספציפי", הציג טענות ראויות. השופט פוגלמן קבע בפסק הדין כי "טענותיו של האיגוד ביחס לחריגה הלכאורית של המדינה מסמכותה היו כבדות משקל".

המחלוקות המשפטיות שעמדו על הפרק

במסגרת פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים, אשר ניתן באפריל 2012, השופטת מיכל רובינשטיין עסקה בשלושה היבטים מרכזיים שישבו בבסיס עתירת איגוד האינטרנט הישראלי:

1. האם האיגוד הינו בר זכות עמידה בבית המשפטω
2. האם החסימה של האתרים עלתה כדי פגיעה בחופש הביטויω
3. האם חוק העונשין העניק למשטרה סמכות להורות לספקיות האינטרנט לחסום את האתרים נשוא העתירהω

בנוגע לסוגיה הראשונה, בית המשפט מצא כי איגוד האינטרנט הישראלי היה בעל זכות עמידה בפניו. נקבע כי היות והאיגוד הינו גוף אשר מייצג את האינטרס של הגולשים הישראלים, הוא היה בעל עניין ישיר בצווים המדוברים. זאת תוך כדי הכרה בפגיעה הלכאורית שלהם בחופש המידע מחד, וחופש הביטוי מאידך. לאחר מכן, בית המשפט קבע כי חסימתם של האתרים גרמה לפגיעה בחופש הביטוי ועל כן גם התשובה לשאלה השנייה הייתה חיובית.

נקבע כי לא הוכח על ידי המשטרה באופן חד משמעי כי התכנים שהופיעו באתרי ההימורים באינטרנט לא נהנו מהגנת חופש הביטוי. לבסוף, השופטת רובינשטיין מצאה כי המשטרה חרגה מסמכותה בפעולתה, וזאת נוכח הוראותיו הדווקניות של חוק העונשין על בסיס פרשנויות לשונית ותכליתית.