הרמת מסך התאגדות בתביעה נגד חברה משפחתית

לבית הדין לעבודה הוגשה תביעה של מנהל בית קפה לשעבר, אשר הועסק במשך חודשיים בלבד בבית הקפה המנוהל על ידי חברה משפחתית. התביעה, אשר הוגשה בגין הפרשי שכר וזכויות עובדים נוספות, ביקשה להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את בעלי בית הקפה באופן אישי בתוצאות פסק הדין.

יש לכם שאלה?

פורום יזמות עסקית

פורום הקמת חברה

התובע טען כי הנתבעים, אחים אשר ניהלו את בית הקפה, הפרו כלפיו את חובותיהם מכוח משפט המגן בעבודה. לטענתו, שכרו לא שולם במלואו, לא נמסרה לו הודעה בנוגע לתנאי העסקתו, והמעביד לא ניהל פנקס נוכחות. כמו כן, נטען כי היות והמעביד מימן את בית הקפה "במימון דק בלבד", הרי שהוא ידע, או היה יכול לדעת, כי בית הקפה לא יעמוד בהתחייבויות כלפי התובע.

קשיים כלכליים – האם עילה להרמת מסך?

הלכה פסוקה היא כי כאשר חברה הינה חברה משפחתית, הכף נוטה להרמת מסך ההתאגדות בהתקיים הנסיבות הנדרשות לכך. הרציונאל הוא כי כאשר עסקינן בחברה משפחתית, הסיכוי לטשטוש הקו המפריד בין טובת החברה וטובת המשפחה הינו גדול יותר וקיים חשש של ממש לעירוב נכסים. אי תשלום שכר וזכויות קוגנטיות מכוח דיני המגן מהווים הפרה מובהקת וברורה של חובת תום הלב והאמון אשר נדרשת ביחסי עובד מעביד.

התנהלות כאמור עלולה להעיד במקרים רבים על שימוש שלא כדין באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, באופן מקפח אשר יש בו כדי להונות את העובדים. דהיינו, במקרים כגון דא, ייתכן ותקום הצדקה להרים את מסך ההתאגדות. הלכה פסוקה היא כי לא ניתן להשלים עם מצב בו חברה משפחתית נקלעת לקשיים כלכליים וממשיכה להעסיק עובדים מבלי לשלם להם שכר וזכויות לפי חוק. בסיטואציות אלו, אין זה סביר כי בעלי המניות של החברה המשפחתית יעסיקו עובדים שלא כחוק במשך מספר חודשים, וזאת תוך שהם מבקשים להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות.

"כאשר מעביד יודע שאין ביכולתו לשלם לעובד את שכרו או זכויותיו הסוציאליות, אין מקום להמשיך את העסקתו. על פי רוח הפסיקה וההלכה כפי שצוטטה לעיל, חובת הנאמנות ותום הלב ביחסי העבודה מחייבת להתאים את העסקת העובדים ליכולת הכלכלית של החברה", נכתב בפסק הדין, "עובדים אינם שותפיהם העסקיים של המעסיקים. כשם שהם אינם משתתפים ברווחים, אין הם צריכים לסבול מההפסדים". אי תשלום זכויות עובדים בשל מצב כלכלי הוגדרה בפסיקה כ"התנהלות אשר מהווה ניצול אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה ועל כן היא מצדיקה את הרמת מסך ההתאגדות".

במקרה דנן, בית הדין לעבודה קבע כי יש מקום להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את בעלי המניות בחברה המשפחתית באופן אישי. בית הדין הגיע למסקנתו הנ"ל מחמת מספר טעמים:

• בית הקפה נוהל על ידי חברה בבעלות שני אחים. אחד האחים, אשר היה נתבע בתיק, לא התייצב כלל להתדיינות בבית הדין. אחיו הגיש למעשה תצהיר עדות בשם הנתבעים וייצג אותם בבית הדין. כאשר האח ביקש להסביר מדוע אחיו נעדר מהדיונים, האחרון ענה "אחי לא קשור לעסק והחברה רק רשומה עליו". בית הדין קבע כי מדובר ב"הודאה מפורשת לכך שהרישום של החברה היה כוזב ועל כן עסקינן בהפרה מוחלטת של חובת הזהירות והאמון בין בעלי חברה לעובדיה".
• האח אשר כן הגיע לדיונים הודה כי הקמת החברה אשר תנהל את בית הקפה נעשתה "לצרכי מס". החברה לא הפעילה עסק עצמאי אלא הייתה חלק מקבוצת חברות אשר עיסוקן היה – ניהול בתי קפה הרשומות של שמו של הנתבע הנ"ל. למעשה, טען האח, ההחלטה לרשום את החברה של שמו של אחיו הייתה החלטה משפחתית שלא הייתה קשורה בפועל לעסק.
• האח הוסיף והודה כי החברה אשר ניהלה את בית הקפה הייתה למעשה "חברת קש אשר לא הייתה פעילה ולא עשתה כלום". חשבון הבנק של החברה לא היה פעיל מאז הוחלט על סגירת בית הקפה. בית הדין קיבל את טענות התובע לכך שהעסקתו הייתה קרובה יותר להעסקה ישירה שלו על ידי האחים, ולא העסקה אצל חברה.
• חשוב מכל – בית הדין ציין כי התנהלותם של בעלי המניות של החברה במקרה דנן, אם בשל אי תשלום השכר כדין, ואם בשל אי מתן הודעה לעובד, הפרו את חובת הנאמנות ותום הלב אשר היו מוטלות עליהם. בית הקפה העסיק את התובע כאשר הוא כבר היה על סף קריסה כלכלית וכאשר בעליו יודעים כי ייתכן והחובות יגברו ולא יהיה בידם לעמוד בתשלומים השונים.