מהם יסודות עבירת האיומים?

ע"פ 3779/94 חמדני נ' מ"י
 

עובדות המקרה:

המערער הועמד לדין בגין סדרה של מעשים אשר ביצע, על-פי הנטען, על רקע מערכת היחסים הסבוכה בינו לבין המתלוננת, שעבדה במחלקת הגבייה העירונית שאותה ניהל.

בתקופה שבה היו בקשר, העניק המערער למתלוננת הטבות שונות במקום העבודה. בסוף חודש אפריל 1989 הכירה המתלוננת את מי שלימים היה לבעלה, ובסמוך לכך, חל משבר ביחסי המתלוננת והמערער.

משעה שנודע למערער שהיא יוצאת עם חבר חדש, הפך יחסו אליה שלילי ועוין. על כעסו של המערער על המתלוננת. המערער הורשע בעבירה של איומים ובעבירה של שימוש לרעה בכוח המשרה.

בית-משפט קמא דן את המערער לארבעה חודשי מאסר-על-תנאי שלא יעבור עבירה מן העבירות שבהן הורשע תוך שלוש שנים מיום מתן פסק-הדין, וכן הטיל עליו קנס בסך 1,500 ₪. הערעור מופנה כנגד ההרשעה.

מהם יסודות עבירת האיומים?

1. היסוד העובדתי: הרכיב הראשון שביסוד העובדתי הטעון הוכחה בעבירת האיומים הינו ה"איום" עצמו. משנעשה האיום "בכל דרך שהיא" והוא איום בפגיעה שלא כדין בגופו, בחירותו, בנכסיו, בשמו הטוב של האדם או בפרנסתו, נתמלאו דרישות היסוד העובדתי. האיום הינו הטלת פחד או אימה מפני רעה צפויה, שיש בה כדי לפגוע באחד הערכים המוגנים המפורטים בסעיף כאמור.

כי יש לבחון את התקיימותו של האיום לפי אמת-מידה אובייקטיבית, היינו אם יש בדברים כדי להטיל אימה בלבו של אדם רגיל מן היישוב בנסיבותיו של האדם שנגדו הופנה האיום.

2. בענייננו העביר המערער למתלוננת מסר ברור באופן ישיר ובאופן עקיף שהיה בו כדי לעורר בלבו של כל אדם סביר שהיה נתון באותן הנסיבות, חשש כבד מפני חשיפה של פרטים אינטימיים, בין נכונים ובין כוזבים, שיש בהם כדי לפגוע בשמו הטוב.

3. הרכיב הנסיבתי הנוגע אף הוא ליסוד העובדתי בעבירה המיוחסת למערער, ומתייחס לפגיעה העתידית הגלומה באיום – "שלא כדין":

פירוש הביטוי עשוי להשתנות בהתאם לעבירה ולהקשר שבו הביטוי מופיע. בעבירות מסוימות הוא מיותר ושורשיו נעוצים בגישה שעבר זמנה; באחרות ראוי לתת לו משמעות שאין בה כדי לגרוע מהאיסור שביקש המחוקק לקבוע. אמנם, בעבירת האיומים הנדונה לפנינו הרכיב המוגדר "שלא כדין" אינו מיותר, אך נראה לכאורה, כי ניתן להסתפק לצורך סעיף זה במבחן הנזכר של התנהגות ללא היתר פוזיטיבי בדין.

4. בענייננו, המערער איים על המתלוננת, בין היתר, בכך שיפיץ תמונות שלו ושלה בקרב בני משפחתה, וכי יעשה שימוש בתעודות רפואיות גינקולוגיות המתייחסות אליה.

מעשים מעין אלה – שחלקם אף בוצעו בפועל בידי המערער – לא רק שאין למערער היתר פוזיטיבי לעשייתם, אלא אף אסורים הם, הן בדין הפלילי והן בדין האזרחי, וזאת על-פי חוק הגנת הפרטיות המגן על פרטיותו של אדם, וכן על-פי חוק איסור לשון הרע, המגן על שמו הטוב.

5. היסוד הנפשי: זו עבירה שנדרשת בה מחשבה פלילית, היינו מודעות של עושה העבירה להתקיימותם של רכיבי היסוד העובדתי במעשיו, כשהוא פועל במטרה להפחיד או להקניט. דרישת היסוד הנפשי מתמלאת כמובן, כאשר המאיים פועל במטרה להפחיד או להקניט, אך היא מתקיימת גם אם למאיים הייתה מודעות ברמה גבוהה של הסתברות, עד כדי קרוב לוודאי, כי התנהגותו יש בה כדי להפחיד או להקניט.

6. בענייננו, המערער שלפנינו היה ללא ספק מודע לכך שמעשיו יש בהם כדי להפחיד את המתלוננת. במשך תקופה ארוכה לחץ עליה לגלות להוריה ולמשפחתה את דבר הקשר ביניהם והתרעם על סירובה לעשות כן. הוא ידע כי היא חוששת מפני הפצת הידיעות בדבר יחסיהם, והיא מסתירה אותם ממשפחתה, כך שהיה לו ברור שהפצת התמונות והשמועות בקרב בני המשפחה הוא איום על שמה הטוב של המתלוננת.

לסיכום,

היסוד העובדתי הינו האיום עצמו כמעשה והפגיעה העתידית הגלומה באיום כנסיבה. היסוד הנפשי כולל מודעות של הנאשם להתקיימותם של רכיבי היסוד העובדתי במעשיו כשהוא פועל במטרה להפחיד או להקניט.