פגיעה בפרטיות, מהי?

תושב אור עקיבא אשר התקין במקלחות בבתי חבריו מצלמות נסתרות, ירצה מאסר בפועל. כך קבע בשבוע שעבר בית המשפט השלום בחדרה. כמו כן, ה"חבר" יידרש לשלם פיצויים עבור כל אחד מהנפגעים בסך 40,000 שקלים. הרשעתו של הנאשם, רווק בן 38, נעשתה במסגרת הסדר טיעון.

"פגיעה בפרטיותו של אדם הינה דבר חמור ביותר", כתב השופט בגזר הדין, "במקרה שהונח לפני מדובר באדם אשר ניצל את היותו בן בית בקרב חבריו, על מנת לצלם אותם בסתר". הדברים לא תיעדו, אמנם, אקטים מיניים, אך השופט הגדיר את המעשים כ"פגיעה חמורה ומכוערת בפרטיות".

פגיעה בפרטיות - הגדרה

חוק הגנת הפרטיות הינו חוק אשר מטרתו להסדיר את אחת הזכויות הדמוקרטיות החשובות ביותר במשטר בישראל – הזכות לפרטיות. מדובר בחוק אשר מקיף את תחומי הגנת הפרטיות השונים והוא מתייחס לענפים שונים בעולם המשפט. החוק מעניק הגדרה למונח "פגיעה בפרטיות" ועוסק גם בשאלה האם הפגיעה בפרטיות הייתה מוצדקת, אם לאו.

פגיעה בפרטיות מהווה אפוא עוולה אזרחית אשר מקימה לנפגע זכאות לפיצויים. כמו כן, מדובר לעיתים בעבירה פלילית אשר עונש מאסר של חמש שנים מונח לצידה. חוק הגנת הפרטיות אף מסדיר את הפעילות של מאגרי מידה פרטי ורגיש וקובע גם הוראות לגבי קבילותן של ראיות בדיון משפטי שהושגו אגב פגיעה בפרטיות.

סעיף 1 לחוק קובע כי פגיעה בפרטיותו של אדם תתאפשר רק לאחר השגת הסכמתו. סעיף 2 לחוק מגדיר פגיעה בפרטיות באופן הבא – מעקב, צילום ברשות היחיד, בילוש, האזנה, העתק תוכנו של מכתב אישי, פרסום צילום אשר עלול להשפיל, שימוש בתמונתו, קולו או שמו של אדם לשם עשיית רווח, הפרת חובת סודיות הקבועה בחוזה או בחוק, פרסום מידע אשר הושג אגב פגיעה בפרטיות, שימוש בידיעה אינטימית ואישית למטרה אחרת מזו שלשמה נמסרה ואו פרסום עניין אינטימי או מוצנע.

סעיף 3 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי תאגיד אינו בעל זכות לפרטיות. סעיפים 4 ו-5 לחוק עוסקים בהיות פגיעה בפרטיות עוולה אזרחית ועבירה פלילית. סעיף 6 לחוק מוסיף כי פגיעה בפרטיות איננה דבר של מה בכך ועל מנת שתקום במקרה זה עילה חייבת הפגיעה להיות משמעותית.

מאגרי מידע

סעיף 7 פותח את הפרק בחוק הנוגע למאגרי מידע ומגדיר מהם מידע, שימוש, מאגר מידע ורשם. סעיף 8 קובע כי מאגר מידע חייב להיות רשום בפנקס אשר הוקם על פי דין. בקשה לרישום מאגר מידע תוגש אפוא לרשם ובבקשה יפורטו מטרותיו של המאגר וסוגי המידע שיצטברו בו. החוק קובע כי שימוש במאגר מידע אשר יחרוג ממטרתו של המאגר עלול לעלות כדי פגיעה בפרטיות. כאשר הרשם סבור כי המאגר עלול לפגוע בפרטיותם של אחרים, רשאי הוא לסרב לאשר את רשימתו.

פרטיות בעבודה

סעיף 16 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי לאדם אסור לגלות מידע אשר נתגלה לו במסגרת היותו מעביד, עובד או מחזיק בגישה למאגר מידע. הדברים נאמרים ביתר שאת כאשר מדובר הפרת פרטיות מצד עובדי מדינה לגבי אנשים פרטיים אשר אינם מכירים את הפוגע בפרטיותם. דוגמא לכך ניתן לראות בדברים שנאמרו בהרשעתה של עובדת מס הכנסה אשר העבירה פרטים שונים לגבי אזרחים לגורמים שלישיים.

בגזר דינה של העובדת כתב השופט אברהם טננבוים – "מתחרים, מתעניינים, ועוד בעלי עניין אחרים, היו שמחים לשלם הון עבור מידע זה אותו מחזיקה המדינה בתוקף סמכותה וללא כל תמורה. דומני שאין חולק שבין שאר האמצעים לשמירה על חשאיות המידע, אין מנוס משימוש בענישה כואבת ותקיפה כלפי אלו המופקדים על שמירת המידע ומעלו באימון. אנשים רבים מאוד בשירות הציבורי הם בעלי גישה למידע. על בתי המשפט לשלוח מסר חד-משמעי לכל אלו אשר השתמשו לרעה בכוחם והעבירו את המידע לאלה שאינם מוסמכים לקבלו. לא לחינם מוגדרת העבירה על כך כפשע וקבוע לה בחוק עונש מאסר של חמש שנים".

הגנות

לא כל פגיעה בפרטיות מצדיקה תביעה אזרחית או כתב אישום פלילי. סעיפים 18 ו-19 לחוק מונים שורה של הגנות החלות על פגיעות בפרטיות במקרים מסוימים. בין הגנות אלה ניתן למנות:

1. פרסום הפגיעה בפרטיות הינו פרסום מוגן לפי סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע.
2. הפרסום נעשה בתום לב ובאחת מהנסיבות הבאות – לא ידע ולא היה יכול לדעת על פגיעה אפשריות בפרטיות, הפוגע ביצע את מעשיו מחמת נסיבות אשר היו מוטלת עליו (מתוקף חובה מוסרית חברתית או מקצועית), פגיעה בפרטיות אשר מטרתה הגנה על עניין כשר של הפוגע, פגיעה בפרטיות תוך כדי עיסוקו של הפוגע כדין (במסגרת עבודתו הרגילה וכל אימת שלא נעשתה ברשות הרבים), פגיעה בדרך של צילום כאשר הנפגע נמצא בו באקראי, פרסום אשר מוגן לפי פסקאות 4 עד 11 סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע.
3. פגיעה בפרטיות אשר נעשתה מחמת עניין ציבורי שבנסיבות העניין מצדיק אותה. פגיעה זו תהיה מוגנת כל אימת שהיא הייתה בדרך של פרסום והפרסום לא היה כוזב.
4. פגיעה בפרטיות לא תהיה באחריותו של אדם אשר ביצע מעשה אשר הוסמך לעשות לפי דין.
5. רשות ביטחון (משטרת ישראל, שב"כ, מוסד וכדומה), עובדיה, או מי שפועל מטעמה, לא יישאו באחריות לפי חוק הגנת הפרטיות בגין פגיעה סבירה בפרטיות.

לסיכום,

סוגית הפגיעה בפרטיות איננה עניין פשוט. מדובר בדרך כלל בהליכים משפטיים מורכבים הדורשים מיומנות מצד עורכי דין העוסקים בתחום זה. חשוב לציין כי פגיעה בפרטיות יכולה במקרים רבים לזכות את הנפגע בפיצויים, לעיתים בסכומים גבוהים במיוחד. עם זאת, לא כל פגיעה בפרטיות מבחינתו של הנפגע היא פגיעה בפרטיות מבחינתו של המשפט. לאמור, יש לבחון את נסיבות המקרה באופן ספציפי ולהעמיד אותן לצד החוק והפסיקה.