ועד עובדים יכול להיות "עותר ציבורי"

בש"א 2103/08, גיא שטיגמן ואח' נ' מגן דוד אדום ואח'

העובדות:

1. מדובר בבקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על מד"א לפטר את המבקשים מתפקידם, ולהורות על המשך העסקתם כפראמדיקים, נהגי אמבולנס וחובשי רפואת חירום עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית.

2. כמו כן התבקש בית הדין להצהיר על היותם של המבקשים עובדים קבועים, ולהורות על תשלום שכרם עבור כל ימי העבודה שנמנעו מהם עד כה.

ההכרעה:

1. במערך יחסי העבודה הקיבוציים, מעמדו של וועד עובדים בבית הדין לעבודה אינו נמנע בשל העובדה שאין מדובר באישיות משפטית, וזכותו של ועד העובדים להתייצב בפני בית-הדין, כתובע, כנתבע, כמבקש, או כמשיב, הכל בתחום זכויותיו המוקנות בחוק, בהסכם קיבוצי או בחוקת ארגון העובדים ורק בתחום זה.

2. דהיינו, אין מדובר במעמד משפטי רגיל, אלא בזכות ובמעמד המוגבלים למערך הקיבוצי, ואינם חלים על משפט העבודה האינדיבידואלי, גם לא בדרך של פרשנות מרחיבה, תוך העמדת אישיות משפטית יש מאין.

3. חרף העדר אישיות משפטית לוועד העובדים, הנחנו בית הדין הארצי זה מכבר כי ועד עובדים יכול להיות "עותר ציבורי", אם התקיימו התנאים המיוחדים הנדרשים לכך.

4. יש לדחות את טענת מד"א כי די בהעדר קיומה של אישיות משפטית, כדי לשלול כל אפשרות של מעמד מצד הוועד בכל צורה שהיא.

5. לוועד העובדים יש אינטרס שמקום העבודה יתנהל בהגינות, כי יישמרו זכויות העובדים בראייה רחבה, וכי זכויות אלו יזכו להגנה.

6. פתיחת שערי בית הדין בפניו במקרים המתאימים מגשימה את תכלית קיומו של בית-הדין, אשר נועד לברר ולפתור סכסוכי עבודה, ואין להבחין לעניין זה אם עילת הסכסוך מובאת בפני בית-הדין על-ידי הנפגע עצמו, על-ידי "העותר הציבורי" הטוען בשמו של הנפגע, בעבורו, או על-ידי צד שלישי – הכול במסגרת הסמכות שהקנה המחוקק לבית-הדין לעבודה.

7. יש להרחיב את זכות העמידה של "העותר הציבורי", בעיקר כשהדבר נוגע לעותרים מסוג זה, ובנושאים בעלי אופי ציבורי מובהק, שיש להם חשיבות לשלטון החוק.

8. על אף מגמת ההרחבה על "העותר הציבורי", על המבקש לתקן מה שנראה בעיניו כעוול, להראות "דבר מה" נוסף, כגון חשיבותו הציבורית של הנושא, חומרת הפגם שנפל או היות הפעולה המותקפת בעלת חשיבות מיוחדת.

9. לאור תפקידו ומהותו של גוף זה, כמו גם מידת החשיבות הציבורית בהתנהלותו התקינה, ההליך נושא אופי ציבורי ואין כל הצדקה, חרף היעדר מעמד של אישיות משפטית, שלא לראות בוועד עותר ציבורי לצרכי עתירה זו.

10. טענותיהם של המבקשים יידונו במסגרת התיק העיקרי. באשר לטענת המבקשים כי לא נערך להם שימוע פריטטי כדין, גם טענה זו תידון במסגרת התיק העיקרי. משנקבע כי מאזן הנוחות אינו מצדיק מתן סעד זמני, המחייב את המשיבה 1 להמשיך ולהעסיק את המבקשים, גם לו היינו מגיעים לכלל מסקנה כי לא נערך למבקשים שימוע כדין, לא היה בכך כדי לשנות זאת, בנסיבות העניין.

11. אף אם היו המבקשים עובדים קבועים, כך שחלה לגביהם חובת שימוע פריטטי, לא מצא בית הדין הארצי את הטענה בדבר פגיעה לכאורית בזכות זו, הצדקה למתן צו המורה למשיבה להמשיך ולהעסיק את ד"ר לסט בהיקף המשרה שבו הועסק בעבר.

12. הבקשה נדחית.