בניגוד למונח עד מדינה, אשר מוגדר מפורשות בפקודת הראיות בסעיף 54א, שם נאמר כי עד מדינה הוא שותף לעבירה שהסכים להעיד לטובת התביעה בתמורה לטובת הנאה, הרי לעד תביעה רגיל שאינו בעל מעמד של עד מדינה אין כל הגדרה בחוק.


נדגיש כי עד המדינה הוא עד שמעיד אך ורק מטעם התביעה במשפט פלילי בלבד אחרי שהובטחה לו טובת הנאה, ולא עד שמעיד מטעם ההגנה. המדינה חותמת עם עד המדינה על הסכם כתוב, והנאשם במשפט מקבל את ההסכם החתום. כלומר, הנאשם ועורכי דינו יודעים, בהתאם להסכם עד המדינה, כי העד שמעיד בתיק נגד הנאשם אינו עד תביעה רגיל, כי אם עד מדינה.


עד מדינה מעיד תמיד אך ורק מטעם התביעה בתמורה לטובת הנאה שהובטחה לו


נוסף על כך, בדרך כלל יודע הנאשם מהי טובת ההנאה שהובטחה לעד המדינה, שכן התנאים שעליהם הסכים עד המדינה מפרטים הן את התחייבותו בנושא התיק הפלילי, והן את התחייבות המדינה כלפיו, במובן של טובות הנאה שלהן יהיה זכאי בתמורה לעדותו.


בסופו של דבר, ניתן לומר כי התוצאה הסופית בעדות של עד תביעה רגיל ועד שקיבל מעמד של עד מדינה היא דומה. שני אלה יכולים להביא להרשעה של נאשמים, אך בניגוד לתיקים שבהם מדובר בעדי תביעה רגילים, כאשר התביעה הפלילית מעידה מטעמה עד שקיבל מעמד של עד מדינה, אין אפשרות להרשיע את הנאשם בהתאם לעדותו של עד המדינה אלא אם יש סיוע. הכוונה במונח "סיוע" היא לתוספת ראייתית ברמה הגבוהה ביותר, ראיה חיצונית המסבכת את הנאשם בעבירה מעבר לעדות עד המדינה.


אז מיהו עד התביעה הרגיל?


אם למדנו כי אחד התנאים המרכזיים להפיכת עד רגיל לעד מדינה הוא הסכם ספציפי המגדיר את העד ככזה, הרי מכלל ההן נשמע הלאו. עד תביעה רגיל הוא כל אזרח אשר העיד במשטרה על כל עניין שהוא. הדרך להפיכתו לעד תביעה כלל אינה תלויה בו, בהנחה שסיפק במשטרה עדות מפלילה או כזו שיש בה כדי לסבך את החשוד. משבחר אותו אדם להגיע למשטרה ולמסור עדות, בין שמדובר בעדות ראייה, שמיעה, או מכל סוג אחר, הרי מרגע חתימתו על העדות, הוא הפך עצמו "רכוש המדינה".


לא בכדי השתמשתי במילה "רכוש המדינה" בבואי לתאר מיהו עד תביעה. משעה שאדם מסר עדות בפני שוטר, וזו נרשמה ונחתמה על ידי העד, מצטרפת העדות הזאת לחלק מחומר הראיות שמטרתו להפליל אדם אחר. מיד לאחר שמסתיימת החקירה, התיק עובר למחלקת התביעות של המשטרה או הפרקליטות, תלוי בסוג העבירה, וההחלטה של אחד מהגופים האלה להעמיד לדין עשויה להתבסס בין היתר על אותה עדות שמסר העד במשטרה, לעתים, כמו למשל בעבירות מסוג אלימות במשפחה, ניתן להתבסס רק על עדות זו.


נתת עדות במשטרה כנגד חשוד שמועמד לדין? הפכת לעד תביעה


אם כך יקרה, ומיד בסמוך לאחר שהתביעה הפלילית או הפרקליטות יחליטו להעמיד את החשוד לדין, ינוסח כתב אישום, ותחת ראש פרק "עדי התביעה" יופיעו שמות כל אותם אנשים שמסרו עדות במשטרה, ואלה יהפכו באותו רגע לעדי תביעה, אם יחפצו בכך ואם לאו.


כאמור, הפיכת אדם לעד תביעה אינה תלויה בו, כי אם בתביעה בלבד. די בכך שאדם מסר עדות במשטרה, ועדות זאת הפכה ברבות הימים לחלק מהותי מהפאזל הראייתי שהתביעה בנתה בבואה לנסח כתב אישום, כדי להפוך אותו לעד תביעה.


למעלה מן הדרוש נבהיר כי בשל שאלות רבות שאני נשאל בנושא, לא קיימת כמעט אפשרות לבטל את הסטטוס של עד תביעה, ונדירים המקרים שבהם החליטה התביעה למחוק את שמו של העד מרשימת העדים, שכן בדרך כלל הוספת שם של אדם לרשימת עדי התביעה מהווה מעין אינדיקציה לכך כי קיים בעדות זאת פוטנציאל ראייתי משמעותי עבור התביעה, וכי השימוש בעדות זו חיוני עד מאוד לתביעה לשם השגת הרשעה בתיק.


לכן, הייתי ממליץ לכל אזרח מן השורה שמבקש להגיש תלונה במשטרה, או שקיבל שיחת טלפון בהולה להגיע למשטרה במטרה למסור עדות על עניין שהמשטרה סבורה כי הוא חיוני, להתייעץ תחילה עם עורך דין פלילי בטרם יעשה צעד קיצוני שעשוי לשנות את חייו.