הכוונה כמובן למי שיבחר לנהל משפט הוכחות עד שלב הסיכומים והכרעת דין אך לא לאלה שיגיעו להסדרי טיעון . הסדרי טיעון הם כמובן תופעה מאוד רווחת במשטר הנוהג בישראל, אך אינני מתכוון לגעת בנושא זה במאמר הנוכחי.


ניסיון להסביר מהו "זיכוי מחמת הספק" אינו בהכרח פשוט


השופט ברק, לשעבר נשיא בית המשפט העליון אמר בעבר כי כ"יש פעמים שבהן עצם ההתלבטות בשאלת קיומו של ספק סביר, עולה כדי ספק סביר בעצמה ומביאה לזיכויו של הנאשם מחמת הספק" (הנשיא ברק).


באופן כללי, מרבית הציבור יודע שקיים זיכוי, וקיימת הרשעה. קטגוריה נוספת אינה מוכרת לרוב האנשים. למעשה, ניתן להשוות זאת לשאלה האם אדם הינו מת או חי. אין משהו באמצע. ואולם הפסיקה יצרה מאין קטגוריה נוספת וכינתה אותה "זיכוי מחמת הספק".


הפסיקה אף אפיינה אות אותה קטגוריה ואבחנה אותה מהקטגוריות האחרות עליהם דיברנו. כבר כאשר שומעים את הביטוי "זוכה מחמת הספק", ניתן להבין שמשהו לא נקי במיוחד נולד כאן. הרי אם הנאשם היה יוצא זכאי, מדוע להימנע מלומר זאת באופן ברור? הרי הנאשם זכאי .


מדוע נוצר אם כך בכלל הצורך להוסיף לאותו זיכוי את הספק?


על כך נשיב בהמשך. אולם עוד קודם לכן נסביר כי ברור לכל אדם כי כאשר אנו שומעים על נאשם שזוכה מחמת הספק, אנו מבינים כי לחופשי הוא יצא, אבל בית המשפט נמנע מלטהר את שמו. ההיפך הוא הנכון.


בית המשפט מודיע בקביעה זו כי הנאשם הינו בן חורין, אולם הוא מכתים אותו בכתם שאולי אינו נראה לעין, אך לכשאותו נאשם יבקש להמשיך בחייו, הוא עשוי להיתקל במספר גופים שעשויים שלא להקל ראש בזיכוי מסוג זה, ולהימנע מלהעסיקו למשל.


אם כך, אין זה מן הנמנע שתמיד יהיה מי שיסיק מסקנה אחרת, ויסבור כי העובדה שפלוני יצא זכאי מחמת הספק ולא זוכה בצואה מוחלטת היא תוצאה של ליקוי טכני או משמעותי שמנע את הרשעתו, אף על פי שברור כי הוא אשם.


אם כך, ניתן לראות שקיים פער גדול בין הזיכוי מחמת הספק לזיכוי מלא. הדבר הולך ומחמיר גם בעניינים נוספים. כך למשל בכל מה שקשור לתביעה לפיצוי בעקבות הזיכוי. לפי סעיף 80 לחוק העונשין, יש להבחין בין מי שזוכה מחמת הספק לבין מי שזוכה באופן מלא, לעניין החזר הוצאות הגנתו מאוצר המדינה.


עוד נקבע כי העובדה שזוכה מחמת הספק מהווה אף שיקול בעל משקל משמעותי, לשלילת זכותו של הנאשם לשיפוי עבור תקופת מעצר שריצה עד לזיכוי. בכמה פסקי דין, אשר עוסקים בנסיבות המצדיקות פיצוי או שיפוי, מתייחס בית המשפט העליון מפורשות ל"זיכוי מחמת הספק" כקטגוריה שונה ונפרדת מזו של הזיכוי המוחלט ורואה בתוספת של "מחמת הספק" ככזו שמעיבה על טיב הזיכוי.


שאלה שנשאלתי מספר פעמים בהקשר לזיכוי מחמת הספק היא אם ניתן לערער על פסק דין כזה. פה מתגלה כל האבסורד. הרי אמרנו קודם שזיכוי מחמת הספק הינו זיכוי פגום וככזה, הוא אינו מניח לנאשם לחזור לחייו כבן חורין אמיתי. אם כך האם ניתן לערער על זיכוי מחמת הספק? כאן התשובה הינה חד משמעית לא. אם כך, חרף העובדה שהפסיקה יצרה קטגוריה חדשה עדיין, הזיכוי מחמת הספק נתפש מבחינת החוק כזיכוי לכל דבר ועניין, ולכן, לפחות בכל מה שקשור לערעור, הרי שזו אינה ניתנת לו שכן הינו זכאי על פי דין.