עבירות מין, עבריינות נוער, מעצרים
תובע משטרתי לשעבר, ייעוץ ראשוני חינם 24 שעות
משפט פלילי, מעצרים, נהיגה בשכרות, תאונות דרכים ודיני תעבורה
דיני עבודה, משפט פלילי וייצוג קטינים, דיני צבא, תעבורה
מאמרים משפט פלילי
סגירת תיק מחוסר אשמה או מהעדר ראיות מספיקות
מאת עו"ד רפאל גרוס
סגירת תיק מחוסר אשמה או מהעדר ראיות מספיקות
|
סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי קובע שאם החליטו גורמי האכיפה שלא לחקור אדם או להעמיד לדין, רשאי המתלונן להגיש ערר בגין כך.
סעיף זה גם מונה את הסיבות לכך שגורמי האכיפה החליטו לגנוז את התלונה, שהינם, שאין בחקירה או במשפט עניין ציבורי, או לא נמצאו ראיות מספיקות או העדר אשמה.
אין ויכוח שהחלטה לא לחקור או להעמיד לדין מחמת זאת שאין עניין לציבור היא החלטה לסגור תיק למרות שיתכן ויש ראיות לכאורה להעמדה לדין. מנגד, הפרקליטות החליטה לפרש את המשך הסעיף הזה, את שתי האפשרויות הנוספות, כאילו יש הבדל מהותי בין חוסר אשמה להעדר ראיות מספיקות. חוסר אשמה, משמע, לדבריה, האדם זך ונקי. העדר ראיות מספיקות – האדם לכאורה אשם אך אין בחומר בכדי להביא להרשעה.
עם כל הכבוד, מדובר בפרשנות בלתי נכונה. שני הדברים הללו – חד המה. כאשר אין די ראיות נגד אדם, פירושו שלא ניתן להוכיח את אשמתו, ולכן התוצאה היא שאינו אשם. יש רק מקרה מסוים אחד שבו ניתן לומר על אדם שאין אשמה במעשיו, והוא, אם מעשים אלו אינם פליליים גם אם יתבררו כנכונים. אבל אם המעשים עצמם פליליים, אבל אין ראיות מספיקות שאדם ביצע עבירה, אין שום הבדל אם נאמר שלא מעמידים אותו לדין מחמת העדר אשמה או מחמת זאת שאין ראיות מספיקות. אין אשמה במעשיו של אותו אדם.
ניקח דוגמא. אדם מגיש תלונה נגד חברו על זה שהלז מנגן בחצוצרה בשעות אחורי הצהריים. כאן אין שום אשמה, כי גם אם זה נכון – אין עבירה בלנגן בחצוצרה באותן שעות. מנגד, אדם מתלונן שחברו גנב לו יהלומים מתוך ביתו, אולם ללא שמץ של ראייה לכך. מדובר לכן בתלונת סרק. אבל לפי הטרמינולוגיה של גורמי האכיפה, החשוד יוכרז כמי שאין נגדו ראיות מספיקות, למרות שמדובר בתלונה שהינה הבל הבלים נטולת כל ראייה.
לאור זאת, החלטת פרקליט המדינה לדור לגבי השופט העליון יורם דנציגר כי אין להעמידו לדין מחמת העדר ראיות מספיקות והחלטת היועץ המשפטי שאין להעמידו לדין מחוסר אשמה הינם היינו הך. לו היו מוכחים המעשים המיוחסים לו, הייתה בהם אשמה פלילית, ולכן לא ניתן לטעון שאין בהם אשמה. מאידך, אם אין די ראיות מספיקות האדם אינו אשם. לשיטתי, כשאין ראיות מספיקות פירוש הדבר שהאדם אינו אשם. החלוקה בין שני המקרים היא מלאכותית ויש לבטלה.
מה גם, שמדובר בחלוקה שנעשית בידי גורמי האכיפה ולא בידי בית המשפט – ואין כל רשות לאף גוף חוץ מבית המשפט לחרוץ גורלו של אדם אם אשם הוא או רק קצת או דבק בו פגם כלשהו. אשם – או לא, זה כל מה שגורמי האכיפה צריכים להחליט.
יש ראיות מפלילות – יש להעמיד לדין. אין ראיות מפלילות – התיק נסגר לחלוטין.
- מאמרים נוספים
- פסקי דין בתחום
- יעוץ אישי
- שאלות בנושא
המידע באתר זה אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו, למען הסר ספק, התוכן המוצג באתר הוא באחריות המפרסם בלבד. באחריותך לבדוק את אמיתות המידע המוצג באתר. הגלישה באתר הינה בכפוף לתנאים המופיעים בתקנון האתר
