מצער ביותר שישנם עורכי דין שמתמחים רק באחד מענפי המשפט הללו, מבלי להביא בחשבון שיש קשר הדוק ביניהם. מובן שניתן להתמחות רק בענף אחד משניהם - אבל בערות בענף השני פוגמת ביכולת הייצוג בענף המרכזי שעורך הדין מתמחה בו. לא ניתן להיות עורך דין פלילי מבריק אם אינך מכיר את דיני הנזיקין, ואי אפשר להיות מומחה גדול בדיני נזיקין בלא ידע במשפט הפלילי.


ברשימה זו אתייחס לפן אחד של הקשר ביניהם, אף שישנם עוד קשרים.


פעולות עורך דין עבור לקוחו בתיק פלילי עלולות להשפיע על תוצאות תביעה אזרחית בהמשך


דיני הראיות קובעים שפסק דין פלילי משפיע על פסק דין אזרחי, או יותר נכון, ממצאים שנמצאו בפסק דין פלילי הם בבחינת חזקה במשפט אזרחי, לפיצויים למשל.


לדוגמה, אם הוכית בידי אדם אחר, הרי הממצאים של המשפט הפלילי יחולו במשפט האזרחי שהגשת נגד המכה לפיצויים על מה שגרם לך, וזאת ללא שום צורך להוכיח אותם מחדש.


לאור זאת, עורך דין שמבין בשני ענפי המשפט האלו ימתין פעמים רבות לפני שיגיש תביעה אזרחית לפיצויים, אם ידוע לו שרשויות התביעה מגישות כתב אישום נגד זה שרוצים לתבוע אותו.


מנגד, עורך דין שמנהל תיק פלילי חייב להביא בחשבון את תוצאות המשפט מבחינה אזרחית. לפעמים לא כדאי להודות בעבירה וצריך להילחם על זיכוי אפילו אם הודאה תביא לעונש קליל בלבד, מכיוון שמשמעות ההודאה תתבטא במצב גרוע לנאשם לאחר שיוגש נגדו הליך אזרחי. לכן כדאי שיפעל כדי שהנאשם ייצא ללא הרשעה או לפחות שיודה בתחומים שבהם לא ניתן להגיש תביעה אזרחית, אף שהעונש יהא גדול יותר מאשר בהודאה בסעיף קל יותר, אך בר הפעלה בתביעת פיצויים.


אף על פי שהדברים נשמעים פשוטים, הם אינם כך.


סעיף 42א לפקודת הראיות קובע כך:


"42א. (א) הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי."


ואולם, סעיף 42ג קובע כך:


"42ג. הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42א, לא יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין."


כלומר, רק ברשות בית משפט ניתן להביא ראיות שיסתרו את הממצאים והמסקנות של פסק הדין הפלילי. קרי, אף שהדרך להביא ראיות סותרות אינה חסומה לגמרי, בפועל היא כמעט לחלוטין חסומה, ורוב השופטים לא ירשו לעשות זאת.


אם אתה חולק על הממצאים באפשרותך לפנות לבית המשפט הפלילי ולבקש דיון חוזר בהרשעה או בממצאים. זו טכניקה מסובכת שבדרך כלל מניבה תוצאות דלות אבל היא אפשרית, וכאן ברור שעורך הדין המטפל בתיק הנזיקין חייב להכיר היטב את נפלאות החוק הפלילי.


נאשם עלול להיקלע להליכים אזרחיים לאחר הרשעה פלילית, ולכן רצוי שייוצג על ידי עורך דין שבקיא בשני התחומים


חוק בתי המשפט קובע משהו נוסף: אם הורשע בן אדם באופן חלוט, ניתן לתבוע אותו בתביעה אזרחית בגין העובדות המהוות את העבירה במקרה שמגיש התביעה ביקש זאת, ואותו שופט שדן בתיק הפלילי ידון בתיק האזרחי. במקרה כזה אין כל ספק שעורך הדין הפלילי חייב לשלוט גם בדיני נזיקין, מכיוון שאותו שופט דן באספקט האזרחי לאחר הדיון הפלילי.


בזמן האחרון מתגברת התופעה שלאחר הרשעה פלילית מוצא עצמו הנאשם בפני הליכים אזרחיים. לאור זאת, רצוי להיות מיוצג בהליכים הפליליים בידי עורך דין עם ידע וניסיון גם בדיני נזיקין, ולהיפך, מי שמגיש תביעת פיצויים שקדמה לה הרשעה פלילית, רצוי ביותר שישתמש בשירותיו של עורך דין בדיני נזיקין המתמצא גם בהליכים פליליים.


באמרת אגב, במשפטים פליליים יש אפשרות לבית המשפט לחייב את הנאשם לשלם פיצוי לניזוק, אם כי בסכומים מוגבלים. כמובן, מי שרוצה יותר יגיש תביעה אזרחית, אם בהמשך למשפט הפלילי ואם בתביעה חדשה שתסתמך על הראיות מהתיק הפלילי. לרוב האפשרות הזו עדיפה מפני שהמשפט יידון בפני שופט שמתמחה בתחום, אם כי קיימים יוצאים מהכלל ויש שופטים פליליים שעדיפים על פני שופטים אזרחיים, כך שיש לדון בכל מקרה לגופו. לכן, כדאי להיות מיוצג בפני עורך דין ששולט בשני התחומים.


כך נאמר בחוק העונשין לגבי קציבת פיצויים בסוף המשפט הפלילי: אם הורשע בן אדם, בית המשפט רשאי לחייבו לשלם פיצויים לנפגע, אם כי מדובר בסכומים לא גבוהים במיוחד של כ-258 אלף שקל וכדומה. מובן שהנפגע רשאי להגיש תביעת פיצויים נוספת. גם כאן, רצוי מאוד שעורך הדין הפלילי יכיר את דיני הנזיקין ויוכל להעריך את כל האפשרויות שעומדות בפני לקוחו.

 


עודכן ב: 21/01/2015