ישנם מקרים בהם מי שהואשם לשווא תובע פיצויים מהמשטרה. תלוי כמובן בנסיבות המקרה, אם מדובר במקרה סביר של אישום פלילי נגד אדם שיש בו ממש אם לאו. בגלל זה אין הרבה תביעות כאלו.

ברור שכאשר אדם יוצא זכאי מחמת הספק בלבד, אין לו מקום להגיש תביעת פיצויים על כתב האישום שהוגש נגדו, כי עובדה היא שהערכאה השיפוטית סברה שיש לזכותו רק מחמת הספק. רק בגלל זה הוא יוצא זכאי. אם כי כמובן שערכאת השיפוט יכולה להחליט לפי רצונה, אם יש מקום לפצות בכל זאת את הנאשם.


באילו מקרים ניתן לקבל פיצויים גם לאחר זיכוי מחמת הספק?


אתן דוגמא למצב של נאשם שיוצא זכאי מחמת הספק ובכל זאת הוא זכאי לפיצויים. מדובר למשל בתלונת אישה נגד החבר שלה לשעבר. האישה נשמעת קצת אמינה ובית המשפט סבור שיש בדוחק מקום להאמין לה אבל בכל זאת הוא מזכה את הנאשם מחמת הספק כי מקננים בו ספקות מסוימים וגם רבים בגלל שהם היו חברים הרבה זמן.


בית המשפט לגמרי לא משוכנע שהאישום הוא צודק, אבל הוא מעדיף לזכות את הנאשם מחמת הספק כדי לא להוציא את המתלוננת שקרנית. ואז הנאשם תובע פיצויים על כתב האישום שהוגש נגדו. כאן ישנה אפשרות שבית המשפט יורה להעניק לו פיצויים.


מנגד, כאשר אדם מואשם על סמך תלונה שקרית ברורה, הוא יכול לתבוע או את המשטרה שהגישה נגדו כתב אישום כאשר התלונה נגדו היא לחלוטין מופרכת או את מגיש תלונת הסרק שהגיש תלונה כזו. אך גם כאן, ישנה סבירות שבית המשפט ששמע את הראיות יחליט שלא להעניק פיצויים לנאשם. תלוי מאד בשופט.


היות וישנה נטייה לבית משפט להאמין יותר לאישה המתלוננת, כך סביר שאם יזוכה, הנאשם לא יקבל פיצויים בגין התלונה שהוגשה נגדו.
יש לשאול כיצד יש לפסוק כאשר נאשם יוצא חייב או זכאי ברוב דעות. ניקח למשל את סולימן אל עובייד שברור לכל אדם בר דעת שהוא הורשע ברוב דעות לא נכונות, כי הוא תיאר את מקום מציאת הגופה במקום לחלוטין לא נכון. ברור שכאשר הוא מורשע בכל זאת, אם ישוחרר בסוף הוא לא יוכל לתבוע פיצויים.


מצד שני, רומן זדורוב הורשע גם הוא ברוב דעות, כאשר שופט המיעוט סבר שיש לזכותו מחמת הספק. אם יתקיים דיון נוסף או חוזר וההחלטה תתהפך והוא יוכרז כזכאי, ברור שהוא לא יוכל לתבוע פיצויים למרות שהוא יוצא זכאי ושהה בכלא שנים רבות.


כאן אולי אבקש להתייחס לרומן זדורוב אם לדעתי הוא זכאי או אשם. למען האמת, המקרה עצמו אינו חד וחלק כי ישנן כמה אפשרויות. הטענות להיותו לא אשם ידועות: טביעת הנעל במקום הרצח אינה שלו וגם אינה על מכנסי המנוחה כפי שאמר המומחה האמריקאי. הוא ימני ואילו המנוחה נרצחה בידי איטר וגם הסכין שלו אינה משוננת כמו הסכין שבעזרתה בוצע הרצח.


ויש גם חשודים נוספים שלא נחקרו, כגון החברות של הילדה שיש חשדות לגביהן, חשדות לגבי שלושת הנערים שברחו עם מונית ולמעשה בערך הודו לפי עדות נהג המונית, וגם יש הבחורה המופרעת שאוהבת דם ויש ראיות מאת החבר שלה לשעבר. כל החשודים הללו לא נחקרו בצורה יסודית.


לכן, ישנה אפשרות סבירה שרומן זדורוב אינו הרצח לפחות מטעם הספק כמו ששופט אחד חשב. וזו גם דעתי - שהוא זכאי מחמת הספק. זה מה שאני הייתי פוסק לו הייתי השופט שצריך להכריע במקרה הזה.