אם תשאלו את שרת המשפטים, יש לא מעט חוקים שמוטב היה לו לא באו לעולם כלל. לכן בחרה השרה שקד להקדיש את נאומה בטקס פתיחת שנת המשפט ל"פרץ החקיקה שמכלה את זמנו של הפרלמנט הישראלי ומעיד על כישלון מפואר הממתין בקצה דרכו של מי שמבקש לפתור כל בעיה בדרך של חקיקה".


מתוך כל פרץ החקיקה, אני מבקש לייחד את דבריי לחוק אחד, שהגיע אלינו עם הרבה יחסי ציבור ושנכנס לתוקף רק לפני כחודשיים. צר לי על ההשוואה, אך בעיני הוא דומה לאחד מחוקי סדום הקדומים, לא פחות.


כדי שלא תכעסו עליי על עצם ההשוואה, ועל מנת שתוכלו להוריד את הגבה שהתרוממה למקרא דבריי, אקדים הסתייגות: אינני סבור שהחוקים בישראל נחקקים על מנת להזיק למישהו, כפי שמקובל לומר על חוקי סדום. אלא שמבלי משים ומתוך הרבה כוונות טובות, יצר המחוקק חוק רע מאוד, החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, שנכנס לתוקף ב 17.7.2016. כן, גם הדרך לסדום רצופה כוונות טובות.


מיטת סדום


כמו באותה מיטה בסדום, שבה היו מקצצים את רגליו של האורח, על מנת להתאים את מידות גופו למיטה שהוצעה לו, מבקש המחוקק הישראלי להכניס בכוח את בעלי הדין לטפסים מוגדרים. שכן מוטב אם יהיו כל אזרחי ישראל בעלי מידה אחת וצורה אחת, מדברים בשפה אחת ומתגרשים בדרך אחת.


חדר המיטות


כנראה שלא נעים היה למחוקק לעסוק בכניסה לחדר המיטות, שם עדיין נותנים מקום להעדפות אישיות ולנטיית לבו של כל אחד, לכן הוא בחר לעסוק הפעם ביציאה ממנו. החלטתם להתגרש? אין בעיה, רק תעברו קודם חינוך מחדש במיטה שלנו.


לכן כשתרצו לצאת לחיים עצמאיים, תאלצו להכניס את כל עולמכם לתוך טופס שבו תוכלו לרשום רק את פרטיכם האישיים, בלי לפרט מדוע אתם נפרדים, מה כואב לכם בלב, או מה הצורך המידי שלכם. במקום זאת, תתבקשו להגיע ליחידת הסיוע, שלא ממש יודעת לסייע לכם במקרה שבו התיק שלכם אינו מתאים לגישור, או שכבר מיציתם את השלב הזה בחייכם.


כמה מילים על החוק


מטרתו של החוק, מנוסחת היטב בסעיף הראשון שלו: "לסייע לבני זוג הנמצאים בסכסוך משפחתי, ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית". בהחלט מטרה נעלה. אולם במבחן המעשה ובפרספקטיבה קצרה של חודשיים מיום כניסת החוק לתוקף, נראה שכוונות לחוד ומציאות לחוד.


חזון השלום של המחוקק, קובע שלא ניתן להגיש תביעה כמו מזונות, חלוקת רכוש, או גירושין "יישב את הסכסוך שלך" בפקודה. גם אם הצד השני מבריח נכסים סדרתי, אלים, או סתם טיפוס קשה שלא ניתן לנהל אתו שיחה עניינית, עשו זאת, כי אין דרך לצאת מהמיטה הזאת.


פגיעה בצד החלש


תחשבו בבקשה על הסיטואציה הבאה: גירושין בין בני זוג בעקבות בגידה. בתוך כל הכאוס וחוסר האמון ששורר ביניהם, הם צריכים לשבת סביב שולחן אחד ולהסדיר את ענייניהם בדרכי שלום. היכנסו בבקשה למיטה שייעדנו עבורכם, נמתח קצת מפה, נקצץ משם, רק זו הדרך להתגרש בשנת 2016.


גם במקרה שבו בני הזוג מנהלים הליכים משפטיים בבית הדין הרבני ובבית המשפט לענייני משפחה כבר כמה שנים, אם התעורר עניין חדש שבו הם צריכים הכרעה משפטית, הם יאלצו לפנות ליחדת הסיוע, והשופט שאמון על הכרעות שיפוטיות אינו יכול לדון בתביעה שלהם.


עשה לנו המחוקק טובה ולאחר מלחמה של לשכת עורכי הדין, נאות ליצר מעט חריגים לכלל הזה, אך אם את לא נמצאת במעון לנשים מוכות, או אם בן הזוג שלך אינו מתכוון לברוח מהארץ (ועד כמה חריגים שוליים) אין אפילו לשופט בישראל יכולת לקצר את עיכוב ההליכים הקבוע בחוק או להפעיל שיקול דעת האם התיק שלכם מתאים לגישור אם לאו. היכנסו למיטה.


עשה המחוקק חסד עם אישה שרוצה להגיש תביעה למזונות עבור ילדיה ואפשר לה להגיש במסגרת ההליך ליישוב סכסוך בקשה למזונות דחופים. אלא שאם היא רוצה מזונות שמשקפים היטב את צרכי הילדים, היא כנראה תזדקק לעורך דין.


אני אספר לכם סוד, עורכי דין גובים תשלום על העבודה שהם עושים. כך היה גם קודם. הבעיה היא שעכשיו, אם הליך יישוב הסכסוך ייכשל, היא תצטרך להגיש תביעה נוספת למזונות וביחד איתה גם בקשה למזונות זמניים, כי ההחלטה למזונות דחופים מוגבלת בזמן ועל זה היא תצטרך לשלם שוב לעורך דין. לא חבל?


כל זה ועוד לא דיברנו מה קורה לצד החלש בסיפור, שאסרו עליו לבוא לפגישה עם עורך דין. תדמיינו כבר לבד.


התבוננות בדפוסי פעולה אנושיים מלמדת כי מאז סדום המקראית, מפתחים בני אנוש מיטות סדום משוכללות יותר ויותר וככל שהן משתכללות הן הופכות, לסטריליות יותר, לא ניגר מהן דם רב והסביבה אף אינה מבחינה בסבל הנגרם כתוצאה מהשימוש בהן. חבל רק שבני אדם אינם לומדים את הלקח.