שוטרת משטרת ישראל לשעבר שירתה במשך שנים ארוכות. נוכח פגיעות שנגרמו לה בתאונות שבהן הייתה מעורבת במהלך שירותה היא הוכרה על ידי משרד הביטחון כנכה לפי החוק, ונקבעה לה נכות בשיעור 11%.

 

לאחר מספר בקשות שהגישה להכרה בהחמרה בנכותה, נקבעה לה נכות כוללת של 19%בשל החמרה במצב.

לאחר שחלפו עוד מספר שנים הגישה המערערת למשיב בקשה לבדיקה חוזרת של דרגת הנכות שלה, עקב החמרה נטענת במצבה. בקשה זו הובילה להשתלשלות עניינים ארוכה, ובכלל זה למספר דיונים בפני כמה הרכבים של ועדות רפואיות.

 

בטרם התקבלה החלטה סופית בעניינה היא קיבלה הודעה לפיה בהוראת הוועדה הרפואית העליונה בוצעה בעניינה חקירה סמויה לצורך השלמת המידע הנדרש לוועדה זו. עוד נמסר בהודעה כי במסגרת החקירה בוצעו תצפיות, מעקב ופיקוח אחריה במשך ארבעה ימים ברציפות, והיא תועדה, כך נכתב, כשהיא מבצעת פעולות שגרתיות שונות. להודעה שנשלחה צורפו דו"ח החקירה הסמויה ודיסק המכיל את הסרט המתעד את המעקב.

לאחר קבלת חומרי החקירה הסמויה התכנסה הוועדה הרפואית העליונה לישיבה מסכמת, אשר מצדה סירבה להתייצב בפניה. הוועדה צפתה בסרט המעקב וקבעה כי ניתן להבחין בו "בוודאות" ביכולתה לבצע תנועות של הראש והגפיים, לרבות כאשר היא מתכופפת, מזיזה את הראש לצדדים ומרימה חפצים כבדים.


הוועדה התרשמה כי המערערת הולכת "הליכה מהירה ותקינה [...] ללא צליעה [...] כל זאת בניגוד למה שהדגימה בעת הבדיקה. בהתאם לכך, החליטה הוועדה לעדכן את ההחלטה המקורית בעניינה של המערערת ולהפחית מאחוזי הנכות שלה, כך שיעמדו בסך הכול על 10%.


בית המשפט העליון: אין להתייחס לממצאים שהתקבלו באמצעות החקירה הסמויה


מכאן הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי אשר השיב את עניינה לדיון בוועדות הרפואיות בפסק הדין הסופי של המחוזי נקבע כי הוועדה הרפואית העליונה פעלה בהתאם לפסק דינו הקודם, נתנה למערערת אפשרות להתייחס לממצאי החקירה הסמויה, ואף נתנה החלטה מנומקת וברורה.


עוד קבע בית המשפט המחוזי כי דרגת הנכות של המערערת נקבעה בהתאם לממצאים הקליניים ולממצאי החקירה הסמויה, וכי בנסיבות אלה אין מקום להתערב בהחלטתה של הוועדה הרפואית העליונה.

בית המשפט העליון לאחר שבחן לעומק את הוראות הדין הרלוונטיות, קבע כי למשרד הביטחון אין מקור סמכות חוקי המאפשר לוועדות רפואיות הפועלות לפי חוק הנכים להורות על ביצוע חקירות סמויות אחר נבדקים. לפיכך קובע בית המשפט כי אין מקום כי חקירות מסוג זה יבוצעו בוועדות הרפואיות ואף אין מקום לקבל החלטות בעניין נבדקים בהתבסס על ממצאי החקירות.

במקרה הקונקרטי בית המשפט ביטל את החלטת הוועדה הרפואית העליונה והשיב את הדיון בעניינה לוועדה רפואית בהרכב חדש תוך הוראה כי זו תתכנס ותכריע באשר לבקשתה לקביעה מחודשת של אחוזי נכותה, מבלי שיינתן כל משקל לממצאי החקירה הסמויה שנערכה בעניינה.


מאת: עו"ד שוקי בלנגה