נוכח השחיקה ברווחיות ענף החקלאות, מתחייבת בדיקה לצמצום עלויות הייצור. במסגרת זו מתבקש ניתוח הרכיבים השונים היוצרים את העלויות למיניהן. עלויות העבודה מהוות מרכיב משמעותי מסך הוצאות הייצור, בענף הצומח למעלה משליש מסך הוצאות הייצור נזקפות לחובת עלות העבודה.

 

חובותיו של מעסיק בענף החקלאות נובעים ממספר מקורות. הראשי שבהם הוא החוק. בכלל זה רשימה ארוכה ומגוונת של חוקים העוסקים בדיני העבודה.

 

לחוקים שונים תקנות פרטניות המרחיבות את הוראות החוק. התקנות נקבעות על ידי השר הנוגע בדבר, לעיתים בשיתוף עם שרים אחרים, כאשר לרוב, לאישור התקנות נדרשת הסכמה של ועדה בכנסת. בנוסף לאלו קיימים במשק העבודה צווי הרחבה שונים.

 

צו ההרחבה בענף החקלאות

 

משמעותו של צו ההרחבה הינו הרחבת תחולת הסכם קיבוצי שנערך על פי חוק הסכמים קיבוציים, בין ארגון מעבידים לארגון עובדים. משניתן הצו דינו כחוק לכל דבר ועניין.

 

על פי החוק הנ"ל, מוסמך שר הכלכלה לקבוע כי תחולתו של הסכם שכזה תורחב ותחייב את כל העוסקים באותו ענף, אף אם אינם חברים בארגונים החתומים על ההסכם הקיבוצי.

 

בעניינינו, הסכם קיבוצי שנחתם בין התאחדות האיכרים בישראל מחד לבין ההסתדרות הכללית החדשה והאיגוד הארצי של הפועלים החקלאיים מאידך, הורחב בשעתו על ידי שר העבודה והרווחה והוא חל כיום על כל העובדים בענפי החקלאות, האריזה, הגננות והמשתלות ועל מעבידיהם.

 

השלכותיו של צו ההרחבה בחקלאות

 

בצו ההרחבה רשימה ארוכה של חובות החלים על מעסיקים, בהם כאלו המיטיבים עם העובדים לעומת המתחייב מן החוק (למשל לעניין זכאות לימי חופש ולימי חג) או מצווי הרחבה כלליים, כגון צו הרחבה לעניין תשלום דמי הבראה או צו ההרחבה לעניין השתתפות המעביד בהוצאות נסיעת העובד לעבודה, ובהם כאלו היוצרים חובה עצמאית שלא נזכרת בחוק כל שהוא או בצו הרחבה רלוונטי אחר, כגון מענק שנתי, ביגוד ושעות קיץ.

 

חישוב העלויות הנוספות הללו עולה כדי 500 שקלים בממוצע לחודש לעובד.

 

זהו סכום ה"אקסטרה" בו מחויב מעסיק בחקלאות לגבי עובד שהשלים 5 שנות עבודה. במידה והעובד הועסק ביום המנוחה השבועי (דבר האסור כשלעצמו ואולם הוא מככב בתביעות אזרחיות בהם נתבעים מעסיקים), כי אז מתווספת עלות של עוד כ-200 שקלים לחודש, כלומר, 175% לעומת 150% ל-8 שעות.

 

ביטולו של צו ההרחבה

 

צו הרחבה נשען על ההסכם הקיבוצי שהורחב, על כן כאשר מבוטל ההסכם הקיבוצי מתבטל צו ההרחבה.

 

ביטולו של הסכם קיבוצי יכול שיעשה על ידי כל צד להסכם. הודעה מצד למשנהו על ביטול ההסכם יכנס לתוקף חודשיים מיום ההודעה כאמור.

 

יש לזכור כי גם לאחר התבטלותו של צו ההרחבה מוסיפות ההוראות האישיות של ההסכם הקיבוצי שהורחבו בצו לעמוד בתוקפן כחלק מחוזי העבודה שהיו קיימים בהיות הצו בתוקפו, כל עוד לא שונו בחוזי עבודה חדשים.

 

הפסיקה עוסקת בסיטואציות בהן פג תוקף צו הרחבה ענפי עקב ביטולו של הסכם קיבוצי. בעניין שכזה דן בעבר אף בית המשפט העליון וקבע: "...משפג תוקפו של הסכם קיבוצי, ובעלי ההסכם אינם קשורים בו עוד, יהיו גם אחרים פטורים מעול ההסכם. על כן קובע סעיף 31 לחוק, (הסכמים קיבוציים) כי תוקפו של צו ההרחבה פג עם תום תקפו של ההסכם הקיבוצי. ביטול צו ההרחבה הוא אוטומטי, ההרחבה הולכת אחר ההסכם ויורדת אתו".

 

מכאן שהודעה חד צדדית מצד התאחדות האיכרים על פרישתה מההסכם תביא בעבור חודשיים לביטולו של צו ההרחבה.

 

אין הח"מ משלה את עצמו שביטול חד צדדי של הצו לא ייענה בתגובות נגד שקשה לצפותן.חוות דעת בנושא שהוגשה לאחרונה על ידי הח"מ לבקשת ראש המועצה האזורית ערבה תיכונה, עוררה עליה "מתקפה" רבתי לרבות תגובה מטעם יושב ראש ההסתדרות החדשה מר אבי ניסנקורן.

 

יחד עם זאת, ההשלמה עם הצו על כל השלכותיו בעת קשה זו לענפים רבים בחקלאות הינה "קבלת דין" בלתי מוצדקת.

 

יוער כי הרעת תנאים זמנית לעובדים הינו דבר מקובל במפעלים הנתונים במצוקה. כך גם נהגה המדינה בעובדיה בתקופות שונות בעבר.

מן הראוי לבטל הצו או רכיבים מתוכו ולו לפרק זמן מוגבל או לחילופין, לפעול לשינוי ההסכם הקיבוצי כך שיתאם למצב החקלאות ולאפשרויות המעסיקים בחקלאות, ויפה שעה אחת קודם.