הטלת מגבלות על עברייני מין לאחר שחרורם

בעבר, לא היה כל טיפול או מגבלות מוסדרות בחוק, לגבי טיפול בעברייני מין, לאחר שחרורם מהכלא. לפני מס' שנים חוקק חוק, שמטרתו כשמו – הגנה על הציבור מפני עברייני מין.

החוק, בין השאר, העניק סמכות למדינה, לקיים הליך בבית המשפט, שעניינו הטלת פיקוח ו/או חובות או מגבלות על מי שריצה עונש מאסר בגין ביצוע עבירות מין, שיחולו לאחר שחרורו ממאסר.

כחלק מן ההליך, מבוצעת לאותו אדם הערכת מסוכנות הקובעת רמת מסוכנותו, שבהתאם לה יכול בית המשפט להטיל צו פיקוח, שמשכו, בהתאם להחלטתו, עד 5 שנים. באם רמת המסוכנות גבוהה, ניתן בהמשך להוציא צו חדש.

בצו זה ניתן למעשה היתר ליחידת הפיקוח, לפעול ולהתחקות אחר צעדיו של המפוקח, בהתאם למגבלות שהוטלו עליו מבין המגבלות המנויות בחוק, וכן בהתאם לסמכויות המוענקות לה באותו צו מבין הסמכויות הנקובות בחוק.

המגבלות המוטלות, הינן למשל מגבלה על הימצאות במקומות מסוימים, או מגבלה על עבודה במקומות מסוימים, או מגבלה על הימצאות מחוץ לבית בשעות מסוימות וכיוצ"ב.

הגוף האמון על ביצוע הערכת המסוכנות הינו המב"ן, שנמצא בתוך שרות בתי הסוהר.

יוער, כי קיימות בהתאם לאותו חוק, חובת ביצוע הערכת מסוכנות, אף לפני מתן גזר הדין, וכן לגבי מי שלא מוטל עליו עונש מאסר כלל לפיקוח לאחר גזר הדין בעניינו. אז הגוף שיערוך הערכות מסוכנות אלו, הינו יחידת פיקוח.

ברור שמטרת צווי הפיקוח, הינה מניעת הישנות עבירות מין ע"י עברייני המין, לאחר סיום ריצוי עונשם. יחד עם זאת, קיימת חשיבות לאפשר שיקום עבריין המין, ולא למנוע שיקומו זה ע"י הטלת תנאים מכבידים מידי או ע"י חשיפת פרטיו ברבים.

כך, מחד, אוסרים פרסום פרטיו של אותו אדם, שניתן צו פיקוח בעניינו, מאידך, מקיימים אחריו פיקוח מטעם רשויות המדינה. סמכויות הפיקוח האפשריות עפ"י חוק, הינן מרחיקות לכת ביותר, עד כדי חיפוש בבית או ברכב או אף על גופו וכיוצ"ב.

הלכה למעשה מבוצע פיקוח, ולמעשה מעקב, אחרי אותם עברייני מין שניתן צו פיקוח לגביהם – כך, מבוצעים ביקורי פתע במקומות העבודה ו/או המגורים ו/או הבילוי שלהם ומתחקים אחרי צעדיהם. זאת, על מנת לוודא כי אינם חוזרים לבצע עבירות מין, וכי הם מקיימים התנאים שהוטלו עליהם בצו.

יחד עם זאת, עד עתה לא קיימת אפשרות, עפ"י חוק, לחייב בקבלת טיפול תרופתי, המכונה אף "סירוס כימי". הדבר הינו אבסורד מאחר וזהו האמצעי המשמעותי ביותר שיכול היה למנוע חזרה של עברייני מין לביצוע עבירות.

בייצוג בפני בית המשפט בהליך האמור שנועד לקבוע מה המגבלות ומה משכן לגבי האדם הספציפי, על הסנגור המייצג לוודא ולדאוג שלא יוטלו מגבלות שלא לצורך.

מידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ושימוש בו ו/או יישומו לגבי מקרה ספציפי הינו באחריות הקורא בלבד.