בית משפט השלום בקריות דן בשבוע שעבר (יום ו') בשאלה האם כלב מסוגל לגרום לקריסת רצפה בדירה? ביהמ"ש קיבל לבסוף את תביעתו של שוכר נגד בעלת דירה שהאשימה את כלבו בנזקים.


במאי 2011 שכר התובע דירה באזור חיפה וחתם על חוזה שכירות למשך שנה. במעמד החתימה על החוזה העביר 12 שיקים לבעלת הדירה, כל אחד בסך 2,000 שקלים, וכן ערבות בנקאית בסך 6,000 שקלים.


כחצי שנה לאחר חתימת החוזה, הבחין התובע כי המרצפות בחדר השינה שקעו ונסדקו לכל אורך הקיר הפונה לחצר. כמה ימים לאחר מכן החל ניתוק של המרצפות מהקיר. משכך, מיהר לפנות את הדירה וביטל את השיקים שהעניק לנתבעת במעמד החתימה.


כאשר הודיע על כך לבעלת הדירה, התברר כי אין ברשותה ביטוח, לטענתה בשל טעות של סוכן הביטוח שלה שלא פעל לחדשו בזמן. וכך, בסוף החודש, היא פנתה לדייר בדרישה לממש את הערבות הבנקאית ואת שכר הדירה, מאחר ולטענתה, כלבו של התובע הוא זה שגרם לשקיעת הרצפה.


הדייר לא קיבל את טענתה של בעלת הדירה והגיש תביעה נגדה בביהמ"ש, כאשר הוא עותר למנוע ממנה לממש את הערבות הבנקאית, ולהורות לה להשיב לידו את השיקים שנתן. בנוסף, תבע לחיוב הנתבעת בפיצוי, לאחר ששילם לטענתו עבור חוות דעת מומחה, דמי שכירות על חודש בו לא גר בדירה וארנונה, וכן בגין הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש.

 

הנתבעת: השוכר התרשל ולא ריסן את כלבו 


בעלת הדירה החליטה להגיש אף היא תביעה נגד הדייר בטענה כי הוא התרשל בשמירה על הנכס, ולא הצליח לרסן את כלבו עד כדי כך, שזה החל בחפירות בחצר הבניין שגרמו לבסוף לשקיעתה של הרצפה. כמו כן, הביאה עדויות שכנים כדי לתמוך בטענותיה, שהעידו על כך שהכלב ביצע חפירות רבות בחצר הבניין, בסמוך לקיר דירתה, עד שיצר בור גדול שגרם לנזקים.


בנוסף, טענה הנתבעת כי משיחה שערך בנה עם וטרינר נראה כי כלב מסוג דוברמן, כמו זה שמחזיק התובע, מסוגל לגרום לנזקים הנטענים.

 

מקור השקיעה בבניית תוספת ללא היתר 


מנגד, דחה התובע את הטענות והגיש חוות דעת מומחה מטעמו אשר לפיה אין לכלבו מסוגלות לחפור עד כדי שקיעת רצפה, וניתוקה מהקיר. לטענתו, הנזקים נגרמו עקב רשלנותה של בעלת הדירה אשר בנתה תוספת מאולתרת לדירה, ללא היתר, אשר נכנעה לפגיעות שנעשו ביסודות הבית וקרסה פנימה.


עוד לדבריו, כבר במעמד החתימה הבחין בסדקים לאורך הקירות, ואף בחור בקוטר של 10 ס"מ בפינת החדר. אז, הובטח לו לתקן את הליקויים מה שלא נעשה בפועל.


לאחר שמיעת טענות הצדדים, נדרש ביהמ"ש להכריע האם כלבו של השוכר אכן מסוגל לגרום לשקיעת רצפה. לדברי השופטת, לא די להביא אפשרות אחת לנזקים ובכך לסתום את הגולל על אפשרויות נוספות, כפי שעשתה הנתבעת. עליה למעשה להוכיח באופן חד משמעי כי הכלב הינו הגורם היחידי והעיקרי לנזק, דבר שלא עלה בידה לעשות.


כמו כן, הנתבעת אף לא הביאה הוכחות חותכות שהכלב אכן חפר והגיע עד ליסודות הבניין, אלא רק השמיעה עדויות השכנים שהבחינו בו כשהוא חופר בחצר, כדרכם של כלבים. גם עדותה לגבי שיחה של בנה עם וטרינר אלמוני, לא יכולה להיחשב כראיה משמעותית.


עוד הוסיפה השופטת כי אפילו אם הכלב תרם במקצת לנזקים, הרי שסביר הרבה יותר שהם נגרמו על ידי כשלים בבניין ובעקבות הסרת אחד מיסודות הדירה לשם בניית תוספת.

 

יש לך שאלה? 

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום ליקויי בניה | בדק בית | תביעות קבלנים


לפי כל אלה חייבה השופטת את הנתבעת בתשלום פיצויים לתובע בסך 6,050 שקלים עבור שכר הטרחה ששילם בגין חוות דעת מומחה, דמי השכירות עבור החודש האחרון, ותשלום ארנונה. בנוסף, חייבה השופטת בפיצוי השוכר בסך 5,000 שקלים בגין עוגמת נפש, ובהוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בסך 8,500 שקלים.


תא"מ 11180-01-12 


עודכן ב: 24/04/2014