שלושה הורים הגיעו השבוע (יום א') לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שהכריע בסוגיית הסדרי ראייה, ופסק לטובת המבקשת שביקשה לקבל הכרה כהורה לילדיה.


בשנת 2011, החליטו המבקשת והמשיבה, שהיו בנות זוג באותה העת, להביא ילד לאוויר העולם. לאור מצבה הבריאותי של המשיבה, שלא יכולה היתה להרות, החליטו השתיים להפרות את ביציות המבקשת עם זרע ידידם הטוב, המשיב השני, ושהמשיבה תשמש פונדקאית.


ההליך עבר בהצלחה, והמשיבה נשאה את העוברים ברחמה. כשלושה חודשים לאחר לידה מוצלחת של תאומים, ערכו המשיבה והמשיב "הסכם בין הורים" שקיבל תוקף של פסק דין, ועסק בהסדרי ראיה.


כחצי שנה לאחר מכן חתמו כל הצדדים, בנות הזוג והידיד, על הסכם הורות משותפת, שם פירטו את הקשר המיוחד שנוצר ביניהם, את העובדה כי כולם רואים זה את האחר כהורים לכל דבר, וכי המבקשת, שתרמה את הביציות, הינה אמא לילדים ממש כמו המשיבה, וכי הקשר הרציף ביניהם הינו חשוב ביותר. וכך, בנות הזוג גרו יחד, והידיד הגיע לראות את ילדיו לפי הסדרי הראיה שנקבעו ביניהם.


אולם, האידיליה התפרקה תוך זמן קצר, ובין בנות הזוג פרץ סכסוך שהוביל לעזיבתה של המבקשת את ביתם המשותף.


לטענת המבקשת, מרגע עזיבתה הכל השתנה. בתחילה עוד הצליחה לראות את הילדים אולם אט אט החלו המשיבים לעשות ככל שביכולתם למנוע ממנה לראותם. לפיכך, הגישה תביעה להסדרי ראיה בביהמ"ש.

 

המשיבים: המבקשת הינה תורמת ביציות ותו לא 

 

מנגד, הגישו המשיבים תגובה לבקשה כשהם דוחים את טענות המבקשת. לטענתם, הם בלבד נחשבים להורי הילדים, ואין כל זכות או מעמד משפטי למבקשת כלפיהם. לפיהם, מעמדה הינו של תורמת ביציות ותו לא. כמו כן, טענו כי מעולם לא היתה כוונה אחרת, ומלכתחילה המשיבים בלבד ביקשו להביא זה עם זו ילד לאוויר לעולם.


לטענתם, המבקשת מעולם לא היתה צד בעניין, ומעולם הרצון לילדים לא היה שלה יחד עם המשיבה. כל תפקידה היה לתרום ביציות לתהליך המשותף של המשיבים, מאחר והמשיבה לא יכולה להרות. יתרה מכך, טענו, כי גם לאחר הולדת הקטינים תפקידה של המבקשת היה שולי. המשיבים הם אלו שטיפלו לילדים ודאגו להם, כאשר היא מנגד לא עשתה דבר על מנת לשמור על קשר רציף ועקבי עמם. לדברם, היא היתה בעיני הילדים ובעיני כולם "בת הזוג של האם" ותו לא.


כמו כן, טענו כי הסדרי הראיה כפי שטענה להם לא היו אלא מפגשים קצרים ואקראיים בביתה של המשיבה, אשר צומצמו עם הזמן לאור המלצות של גורמים טיפוליים שונים. לבסוף, ציינו כי מצבם של הקטינים השתפר מאוד לאחר הפסקת המפגשים ביניהם לבין המבקשת, וכי לא ייתכן שיהיו להם 3 הורים, והם ייאלצו לעבור בין שלושה בתים שונים.


הצדדים הופנו ליחידת הסיוע על מנת לנסות ולהגיע לפשרה, וכן לבדוק את התפקוד ההורי של המבקשת, אולם המשיבים סירבו להגיע למפגשים משותפים, למרות שהם חויבו לכך על ידי ביהמ"ש. יחד עם זאת, יחידת הסיוע הגישה חוות דעתה לביהמ"ש כאשר היא מציינת כי לא קיימת כל אינדיקציה לתפקוד הורי לקוי מצד המבקשת.


למרות הפצרת השופט והדרישה להגיע להסדר מחוץ לכותלי ביהמ"ש, הוגשה בקשה נוספת של המבקשת שטענה כי לא רק שלא הגיעו להסכמה, אלא שבכל חופשת פסח לא נתנו לה המשיבים לראות את הילדים ולו פעם אחת.

 

ביהמ"ש: המבקשת הינה הורה לילדים לכל דבר ועניין 


משכך, נאלץ ביהמ"ש להכריע עבורם כאשר טובת הילדים עומדת לנגד עיניו. בתחילה, קבע השופט כי לאור ההסכם שנערך בין המשיבים וקיבל תוקף פסק דין, ישנו ספק רב כי אין למבקשת מעמד משפטי כלפי הילדים, שכן, בסעיף מתוך ההסכם צוין כי לאחר הולדתם, כל ההחלטות בעניין הילדים יתקבלו במשותף על ידי המבקשת והמשיבה וכן על ידי הידיד, תוך הדגשה כי המבקשת תהא חלק פעיל בחייהם.


לאחר בחינה מדוקדקת של ההסכמים שנערכו בין בנות הזוג ובין המשיבים, ובין שלושתם יחד, קבע השופט כי טענת המשיבים ביחס למבקשת כאילו היא תורמת ביציות בלבד, מגיעה כסתירה מוחלטת לכל מה שנקבע לפניה. לפי השופט, טענות המשיבים ניתנו בחוסר תום לב, מה גם שהם טענו בעצמם בהזדמנויות שונות כי קיוו בתחילה שלילדים יהיו שלושה הורים.

 

יש לך שאלה?

פורום זוגות חד מיניים
פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות


כמו כן, קבע השופט כי הוא התרשם שהמבקשת מחשיבה את עצמה כאם לילדים, וטענה כי טיפלה בהם במסירות, האכילה אותם ופירנסה אותם כאשר המשיבה לא עבדה, כמו כן ציינה כי הילדים קוראים לה "אמא". השופט קבע כי עדותה מהימנה, עקבית ומקובלת עליו, וכי המבקשת זכאית להסדרי ראיה עם הילדים.


לבסוף, קבע השופט כי מעמדה של המבקשת אינו של תורמת ביציות זרה, אלא של הורה לכל דבר ועניין.

 

תמ"ש 37745-03-14