בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נדרש בשבוע שעבר (יום ה') להכריע האם התובעת פוטרה במכוון על מנת שלא לשלם לה פיצויי פיטורין, כפי שטענה. ביה"ד קיבל את תביעתה, וחייב את מעסיקתה בפיצויים.


סייעת בגן ילדים, שהתקבלה לעבודה במאי 2011, קיבלה מכתב פיטורין באפריל 2012, מעט לפני סיום שנת עבודתה הראשונה במקום.


התביעה: פיטורין כדי להתחמק מתשלום פיצויים


לטענת התובעת, פיטוריה נבעו מחוסר רצונה של מעסיקתה לשלם לה פיצויים ויתר זכויות סוציאליות המגיעות לה לפי חוק, וזאת לאחר שפנתה למעסיקה בדרישה לקבל זכויות אלו. לטענתה, היא אף פוטרה מבלי שנערך לה שימוע וללא התראה מוקדמת. לפיה, הדבר הסב לה לנזקים כלכלים רבים.


מנגד, טענה הנתבעת כי העובדת פוטרה בשל תפקודה הלקוי בעבודה, ובגין איחורים רבים ואי מילוי כרטיסי הנוכחות העולה לכדי תרמית פלילית. עוד הוסיפה כי טרם הפיטורין נערכו עימה שיחות רבות בעניין, במטרה לשנות את דפוס התנהלותה, אולם ללא הועיל.


לפי חוק פיצויי פיטורים, במידה והמעסיק בוחר לפטר עובד בסמוך לתום שנת עבודתו הראשונה, עליו להוכיח מעבר לכל ספק כי הפיטורין מוצדקים, ואחרת בית המשפט מתייחס לפיטורין כאילו נעשו על מנת שיוכל להתחמק מתשלום פיצויים לעובד, ובכוונה למנוע מהעובד לצבור זכויות במקום העבודה.


לפיכך, נדרשה השופטת להכריע, האם המעסיקה, במקרה זה, הצליחה להוכיח להגנתה כי פיטרה את התובעת משיקולים מקצועיים בלבד. לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות, קבעה השופטת כי לא עלה בידה לעשות כן.


ביהמ"ש: מועד הפיטורין תמוה לאור התנהלותה של העובדת


בנימוקיה להחלטתה, טענה ראשית השופטת כי לפי עדותה של הנתבעת בעצמה, נערכו שיחות עם העובדת לגבי התנהלותה, ואי שביעות רצונה החל הרבה לפני מועד הפיטורין. על כן, נראה כי המועד בו בחרה הנתבעת לפטרה אינו מקרי כלל, שהרי לו היתה החלטתה מונעת על ידי שיקולים מקצועיים גרידא, היתה יכולה לפטר אותה חודשים קודם לכן, ולא שבועות בודדים בסמוך לתום השנה.


כמו כן, קבעה השופטת, ההאשמות החמורות המיוחסות לעובדת לגבי רמאותה לכאורה בנוגע לכרטיסי הנוכחות, לא הוכחו כלל, וגם אם יש אמת בטענות לא ניתן כל הסבר משכנע לשאלה מדוע לא פיטרה אותה המעסיקה מיד עם גילויה של "התרמית".


לפיכך, קבעה השופטת כי התובעת פוטרה מתוך ניסיון להתחמק מתשלום פיצויי פיטורין, שלא צלח, וחייבה את הנתבעת בתשלום בסך 3,600 שקלים.

 

יש לך שאלה? 

פורום פיצויי פיטורין
פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים


יחד עם זאת, דחתה השופטת את טענות התובעת בנוגע לדמי חופשה, מאחר והיא ניצלה כל הימים שניתנו לה ואף מעבר להם, ואת הטענה על כך שלא קיבלה הודעה מוקדמת, מאחר ועלה בידי הנתבעת להוכיח כי למרות דרישתה ממנה להגיע לעבודה, סירבה העובדת לעשות כן.


לבסוף, התובעת נמצאה זכאית לדמי הבראה בסך 1,369 שקלים, ובסך הכל זכתה בפיצויים בסך 4,969 שקלים.


ד"מ 8577-09-12