בית המשפט המחוזי בנצרת גזר בשבוע שעבר (יום ב') שנתיים מאסר בפועל על אדם שהורשע בכליאת שווא של אמו, סחיטה בכוח וסחיטה באיומים.


לפי כתב האישום, אחת ליומיים, נהגה אם הנאשם להגיע לביתו, להביא לו אוכל ולדאוג לכל צרכיו. באחד הביקורים השגרתיים, דרש הבן מאמו כסף כדי שיוכל לרכוש תרופות. כאשר האם סירבה לבקשתו, הוא נעל אותה בביתו וסירב לתת לה לצאת עד שתתן לו את סכומי הכסף הדרושים לו.


לאחר אירוע זה, אימץ הנאשם את ה"מנהג", ונעל את אמו מספר פעמים נוספות כדי לקבל את מבוקשו. במקרה נוסף, עברו האם ובנה ליד בית מרקחת, והבן החל לדרוש מאמו להיכנס לרופא התורן ולבקש ממנו מרשם עבורו. האם סירבה ובתגובה הוא אחז בה בחוזקה, תוך שהוא מוחץ את ידה, וחוזר על בקשתו שוב ושוב.


האם המבוהלת, אשר חששה שבנה יפגע בה, נכנסה לבית המרקחת כדבריו, אולם לא הצליחה לשכנע את הרופא שייתן לה מרשם. הנאשם כעס מאוד בצאתה משם, והחל לצעוק ולהשתולל, עד שאמו ברחה מהמקום.


לטענת באת כוחו של הנאשם, אין להתייחס למעשיו בחומרה שכן הוא היה, במקרים האמורים, נתון תחת השפעת תרופה, כשהוא בטוח כי תרופה זו הכרחית לבריאותו, ועל כן פעל בשיקול דעת לקוי. לטענתה, העובדה כי מאז מעצרו הוא הפסיק להשתמש בתרופה, מראה על כוונתו לשקם את חייו, וכן מפחיתה במידה רבה את הסיכוי שישוב ויחזור על אותן עבירות.


כמו כן, הוא התחרט על מעשיו ואף השיב לאמו, מיוזמתו, סכום של 1,500 שקלים.


ניצל את חולשתה של האם ואת יחסי הקרבה ביניהם 


מנגד, טענה המאשימה כי מדובר בעבירות דומות ומרובות, כאשר הנאשם מנצל את יחסיו הקרובים עם אמו, ואת חולשתה מולו. בטיעוניה לעונש עתרה המאשימה לעונש מאסר בפועל שנע בין 30 ל-50 חודשי מאסר, תוך הפעלת עונש המאסר על תנאי התלוי מעל לראשו בגין הרשעות קודמות.


בבואו לתת את גזר דינו, ציין השופט כי מדובר באדם בעל הרשעות רבות ועבר פלילי עשיר הכולל בתוכו, עבירות רכוש, מעשה מגונה תוך שימוש בכוח, איומים, החזקת סם, התפרצות ועוד.


לאור עברו הפלילי, קבע השופט כי נראה שהנאשם סיגל לעצמו אורח חיים עברייני, ונוהג להשתמש באלימות או באמצעים פסולים אחרים על מנת להשיג את מבוקשו. הוא אינו בוחל באמצעים וניצל אף את חולשתה של אמו למימון התמכרותו.


כמו כן, הדגיש השופט את השפעת מעשיו על נפשה של אמו, אשר התקשתה להתאושש מיחסו של בנה אליה, וכן את תדירות העבירות ואת העובדה כי כלל לא היסס לאיים על האם המבוגרת, להפעיל עליה אלימות, ולכלוא אותה בביתו.

 

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי


לגבי טענת באת כוחו בנוגע להתמכרותו ול"גמילה" היזומה, קבע השופט כי אין הוא מתחשב בכך כלל בקביעת העונש שכן הנאשם בעצמו טען כי הוא אינו מכור, אינו זקוק לטיפול או לגמילה, ואף הפסיק ברגע להשתמש בתרופה אותה צרך. על כן, לא מדובר באדם הזקוק לשיקום, או המראה סימנים כנים של רצון להירפא מהתמכרות קשה.


לפי כל אלה, גזר השופט על הנאשם 28 חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת עונש המאסר המותנה שהיה תלוי מעל לראשו בעת ביצוע העבירות. כמו כן, נגזרו עליו 18 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.
 

ת"פ 39753-10-13