בית המשפט העליון ביושבו כבית משפט גבוה לצדק, דחה בשבוע שעבר (יום ה') את עתירתו של חייל למתן צו על תנאי נגד החלטת הצבא לשחרר אותו משירות עקב "התנהגות רעה וחמורה" ולשלול ממנו את זכויותיו כחייל משוחרר. בג"צ הותיר את פסק הדין על כנו, וקבע כי אין עילה לתביעה, בעיקר לאחר ההזדמנויות הרבות שקיבל.


בפברואר 2011, התגייס החייל לצה"ל, ושובץ בחיל האוויר כטבח. כשנה לאחר גיוסו, הוא הורשע בבית דין צבאי בשתי עבירות של שימוש בסמים מסוכנים, אשר בגינם ריצה 16 ימי מאסר בכלא צבאי. עם הרשעתו, ובהתאם לפקודות הצבא, התכנסה בעניינו ועדת הסמים הצבאית אשר ביקשה לבחון את המשך שירותו.


במהלך הדיון, הביע החייל את רצונו להישאר בצבא; הועדה החליטה לתת לו הזדמנות לשפר את דרכיו, והחתימה אותו על "הצהרת התחייבות לשירות תקין" בה הוא מתחייב לשנות את התנהגותו, ולהסכים לבדיקות סמים ככל שיתבקש לכך. כמו כן, הצהיר כי הוא מודע לעובדה כי במידה ולא יעמוד בהבטחתו, יזומן שוב לוועדה אשר תבחן שנית את התאמתו לשירות צבאי.


אולם, זמן לא רב לאחר שחתם, הצהיר והתחייב בפני הועדה, סירב החייל לפנות למשטרה הצבאית, בהוראת מפקדו, לשם בדיקת סמים. יתרה מכך, הוא החליט להיעדר מהשירות, ושלח הודעות SMS למפקדו בהן הוא מאיים עליו בפגיעה. בעקבות המעשים, התכנסה הועדה בשנית, אולם גם הפעם התחשבה ברצונו לסיים שירות מלא, והסתפקה בנזיפה בחייל.


הוועדה השלישית: שחרור החייל לאלתר ושלילת זכויותיו


חודשים ספורים לאחר מכן, התהלך אותו חייל בבסיס כשהוא תחת השפעת סמים, כאשר פנו אליו מפקדיו, הוא הודה בפניהם כי השתמש בסמים, אך סירב לביצוע דגימת שתן, ולא שיתף פעולה עם חוקרי מצ"ח. וכך, שוב נעדר החייל מהבסיס, הפעם למשך 16 יום. הועדה התכנסה בשלישית, והורתה למפקדו לשחרר את החיל משירות לאלתר. המפקד עשה זאת תוך שהוא ממליץ לראש אגף כח אדם, לשלול ממנו כל ההטבות והזכויות המגיעות לו כחייל משוחרר.


על החלטה זו, ביקש החייל לערער, ולכן הגיש עתירה לבג"ץ. בעתירתו, טען באמצעות בא כוחו, כי לא היה מקום לשלול את מלוא זכויותיו, בעיקר לאור העובדה כי מאחוריו שירות של למעלה מ-37 חודשים, וכן לאור העובדה שהוא שוחרר קרוב כל כך למועד סיום שירות החובה.
כמו כן, טען בא כוחו, כי צה"ל נעתר לבקשתו של החייל להישאר בצבא, וכעת אינו יכול להתעלם הן מהשירות והן מהשיפור שניכר בהתנהגותו. לטענתו, מדובר בהחלטה בלתי סבירה, אשר מונעת משיקולים זרים, ואשר התבצעה בחוסר תום לב.


לבסוף, ציין הסנגור כי שלילת זכויות זו, עלולה לגרום לפגיעה קשה בהמשך חייו האזרחיים, וכן לפגיעה בבני משפחתו המצויים במצב כלכלי קשה.


מנגד, טען המטה הכללי, כי התאמתו נבחנה לא פעם כי אם שלוש פעמים רצופות, כאשר פעם אחר פעם נכשל החייל בניצול ההזדמנות שניתנה לו, ולא השכיל לעמוד בהתחייבויותיו. כמו כן, נטען כי במקביל לעתירה זו, הגיש העותר ערעור על ההחלטה לראש אגף כוח אדם, אשר לאחר דיון נוסף בעניין, החליט לשלול רק מחצית מהזכויות של חייל משוחרר.


עוד לטענתו, על התביעה להידחות ממילא, שכן החייל עדיין לא מיצה את כל ההליכים העומדים לרשותו, וביכולתו לערער על כך גם לרמטכ"ל.

 

יש לך שאלה?

פורום בג"צ
פורום דיני צבא | משפט פלילי צבאי


לאחר שמיעת טענות הצדדים, קיבל בית הדין הגבוה לצדק, את גרסתו של המטה הכללי, וקבע כי החייל קיבל הזדמנויות רבות לתקן את דרכיו, אולם בחר להתעלם מהתחייבויותיו ומהצהרותיו, ולשוב לדרכו הרעה. כמו כן, קבע בית המשפט כי עדיין עומדת לעותר זכות לערער לרמטכ"ל על החלטת אגף כוח האדם, ועל כן אין סיבה לקבל את עתירתו.


בג"ץ 2077/14