בית הדין הארצי לעבודה הפך בשבוע שעבר את החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, וקיבל את ערעורו של המוסד לביטוח לאומי. בית הדין קבע, כי עובד שנפגע במהלך משחק באולינג בשעות הערב, אינו יכול לקבל הכרה כמי שנפגע בתאונת עבודה, וזאת למרות שמדובר במשחק שאורגן על ידי מקום העבודה.


ביולי 2010, שיחק העובד כהרגלו במסגרת ליגת הבאולינג. במהלך המשחק הוא נפגע בברכו ונגרם לו קרע במיניסקוס. העובד, שעבד בחברה משנת 1979, הגיש תביעה לאחר התאונה לביטוח הלאומי, בטענה כי יש להכיר באירוע כתאונת עבודה שכן מדובר במשחק במסגרת ליגת הבאולינג אשר אורגנה על ידי החברה, ואשר השתתפו בה גם עובדים אחרים.


לאחר שהמוסד דחה את תביעתו, הגיש העובד תביעה לבית המשפט. לטענתו, כחמש עשרה שנה קודם לתאונה, הציעה החברה לעובדיה להירשם לחוג ספורט לפי בחירתם. העובד נרשם לחוג באולינג, יחד עם עובדים נוספים, והחוג הוסיף להתקיים במשך שנים.


עם הזמן, הוקמה ליגת הבאולינג בה היו חברים העובדים, אולם מכיוון שמספר העובדים היה נמוך מזה הדרוש להקמת הליגה, הצטרפו אנשים נוספים לליגה. וכך נוצר מצב, שהעובדים היוו כ-40% מחברי הליגה.


החברה מימנה חולצות לחברי הקבוצה ושילמה דמי רישום


בית הדין האזורי, קבע כי עלה בידי התובע להוכיח כי מקום העבודה אכן היה קשור בקשר ישיר לליגת הבאולינג, הוא יזם את ההשתתפות בחוג, הוא שילם במשך שנים את דמי הרישום העונתיים, מימן חולצות לחברי הקבוצה, ואף מימן הסעות לעובדים בשעות הערב לאולם ובחזרה.


כמו כן, ציין בית הדין כי לחברה היה אינטרס ישיר בקבוצה ובמשחק, שכן כך גובשו העובדים ונוצרה לויאליות למקום העבודה. כך, לפיו, נהוג במקומות עבודה רבים בחוץ לארץ, והעובדה כי בישראל העניין מוכר פחות, אינה צריכה לגרוע מזכויותיו של העובד.


לכן, קבע השופט כי על הפגיעה להיחשב כפגיעה בעבודה, וחייב את המוסד לביטוח לאומי לפעול בהתאם.


אולם, המוסד לביטוח לאומי לא השלים עם ההחלטה, והגיש ערעור על פסק הדין. בערעורו, טען המוסד כי בית הדין התעלם מהעובדה כי לאורך השנים הלכה ופחתה מעורבות החברה בליגת העובדים, עד כדי כך, שההתערבות המינורית בעת התאונה אינה יכולה למעשה להיחשב כמעורבות המחייבת הכרה ב"פעילות נלווית לעבודה".


מנגד, טען העובד, כי אין זה רלוונטי לעניין, שכן מקום העבודה הוא זה שיזם את העניין, והוא זה שמימן, באופן כזה או אחר, את הפעילות.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית הדין הארצי כי הוא מקבל את גרסת המוסד לביטוח לאומי, וביטל לאלתר את החלטת בית הדין. בנימוקיו להחלטתו, טען השופט כי למרות יוזמת החברה, ומימון המשחק, אף עובד לא חויב בהשתתפות, ואף משחק לא נערך בזמן העבודה או במקום העבודה.


יתרה מכך, לפי עדויות שהובאו נראה כי במקרה בו נאלץ עובד להישאר שעות נוספות בעבודה, הוא וויתר על השתתפות במשחק באותו יום. מכאן, העבודה קדמה בסדרי העדיפויות למשחק, והמשחק לא נחשב לחלק מהותי מהעובדה.


בית הדין הארצי: מעורבות מינורית של החברה אינה מצדיקה את פסק הדין


כמו כן, העובדים הם אלו שארגנו את המשחקים כולם, והחברה לא היתה מעורבת בדבר מלבד תשלום שנתי, ונוכחות של מנהלי כוח אדם פעם או פעמיים בשנה. עוד ציין השופט כי מתוך כל חברי הליגה, רק 12 שחקנים היו עובדי החברה, כך שהרוב המכריע כלל לא נמנו על העובדים.


בנוסף, קיבל השופט את טענת המוסד לגבי הפחתת מעורבותה של החברה, וקבע כי בהמשך הפסיקה החברה לממן דברים מסוימים כמו חולצות הקבוצה, דמי השתתפות, תשלום עבור כדורי הבאולינג האישיים ועוד.


יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


לפיכך, לאחר שהוכח הן צמצום מעורבות החברה בליגה, והן חוסר ההתעניינות מצד החברה בחוג, נראה כי התובע נפצע במהלך פעילות משותפת שלו עם עובדים אחרים, שלא במסגרת העבודה, ועל כן אין להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה.


עב"ל 7159-10-12