עורך דין שנזקק לכספי הביטוח, בגין אבדן כושר עבודה, נדהם לגלות כי חברת הביטוח "מנורה" דחתה את בקשתו, בשל מעורבותו לכאורה בפלילים. מאחר ותובע מעולם לא הואשם או הורשע בפלילים, הוא הגיש תביעה בגין לשון הרע, נגד החוקר הפרטי שערך את דו"ח החקירה.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו פסק לאחרונה בסוגיה זו, וקבע כי החוקר יפצה את התובע בסך של 75,000 שקל.

 

התובע רכש פוליסת ביטוח אבדן כושר עבודה מחברת "מנורה". במהלך שנת 2002 התובע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור של 75% לצמיתות, בשל מחלתו. כשנה מאוחר יותר פנתה משפחתו של התובע ל"מנורה" בבקשה לקבל תגמולים, בגין פגיעתו, אך דרישתו נדחתה.

 

החוקר הפרטי ביסס את חקירתו על סמך חומר בלתי מהימן מהאינטרנט

 

התובע רצה לדעת מדוע בקשתו לכספי הביטוח נדחתה, ונדהם לגלות כי מנורה לא שילמה לו תגמולים בשל חשדות בפלילים. לטענת חברת הביטוח, רישיונו של העורך דין נשלל בשל מעשים פליליים בהם השתתף, ובהתאם להסכם הביטוח שנחתם בין הצדדים, אין כיסוי לאובדן כושר עבודה הנובע מהשתתפות במעשה פלילי.

 

לטענת התובע, בחוות הדעת הרפואיות של חברת הביטוח היו עובדות מופרכות ושקריות. בין היתר נרשם כי התובע עסק בפעולות גניבה ומרמה של כספי לקוחות בהיקף מאות אלפי דולרים והצטברו נגדו למעלה מעשרה רישומים פליליים.

 

התובע טען כי לא היו דברים מעולם, וכל המסקנות בדו"ח החקירה הן מסקנות שגויות. לדבריו, הוא לא עבר עבירות מרמה וגניבה, לא הואשם בפלילים ולא היה לו כל רישום פלילי.

 

בדיעבד התברר לתובע כי החוקר הפרטי שהועסק על ידי מנורה, מסר למומחים מידע שגוי, אשר היה מבוסס על מקורות עיתונאיים ומידע מהאינטרנט. לדבריו, מדובר בשמועות זדוניות ומגמתיות שהושגו על ידי החוקר ברשלנות קיצונית, תוך הפרת כללי האתיקה של חוקרים פרטיים, הנדרשים להקפיד למסור ללקוחות מידע אמין ממקור מהימן.

 

העורך דין דרש פיצוי בסך 300,000 שקל בגין הנזק שנגרם לו

 

במהלך כל אותה תקופה, התובע לא קיבל את הפיצויים המגיעים לו מחברת הביטוח, בשל הדו"ח השקרי, ועקב מצבו הבריאותי והכלכלי הוא צבר חובות רבים, אשר בסופו של דבר, נאלץ להכריז על עצמו כחייב מוגבל באמצעים.

 

לפיכך נגרם לו נזק ממוני ותדמיתי גדול, ונפגעה במידה ניכרת אפשרות חזרתו למעגל העבודה ולמקצוע עריכת הדין. על כן התובע העמיד את סכום התביעה על סך 300,000 שקל בגין הנזקים הקשים שנגרמו לו.

 

מנגד טען החוקר הפרטי, כי התביעה היתה אמורה להיות נגד חברת הביטוח או נגד המומחים הרפואיים בלבד. לדבריו, החברה ביקשה ממנו לברר מהן נסיבות התמוטטותו הכלכלית של התובע לצורך בחינת הגנתה, וחומר החקירה כלל לא נועד למומחים הרפואיים.

 

עוד טען הנתבע כי אין מדובר בדו"ח שקרי והוא ביסס את חקירתו על סמך מידע גלוי, כמו פרסום באינטרנט, מקורות עיתונאיים ומודיעין אנושי ובירורים, לרבות עם המשטרה, בהתאם לחוק וכללי האתיקה.

 

יש לך שאלה?

פורום אובדן כושר עבודה
פורום לשון הרע

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי דו"ח החקירה, שכלל עובדות שקריות, עלולות לפגוע בפרנסתו של התובע, להשפיל אותו ולהפוך אותו למטרה שנואה. על כן אמירות אלה נכנסות לגדר לשון הרע. כמו כן, הדו"ח נשלח אל "מנורה", הוא נקרא על ידי העובדים בחברה והועבר לידי המומחים הרפואיים, לפיכך מדובר בפרסום כמשמעו בחוק.

 

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי הנתבע ישלם לעורך דין פיצוי בגין לשון הרע בסך 75,000 שקל, ובנוסף יישא בהוצאות המשפט בסך 15,000 שקל.

 

ת"א 65070-07 

 


עודכן ב: 29/07/2014