מבצע "צוק איתן" מגיע אלינו, למרבה הצער, לאחר מבצעים רבים אחרים ולאחר מלחמות עקובות מדם. וכפי שכבר נאמר, על ידי מח"ט גולני האל"מ האמיץ רסאן עליאן: "פעולות יש בצופים, מבצעים יש בסופר. בעזה יש מלחמות".


ואכן, במלחמה כמו במלחמה ישנם נפגעים רבים, הרוגים ופצועים. אך מה קורה עם אותם חיילים בשדה הקרב, לאחר שאש המלחמה שוככת, ולאחר שהמדינאים הגיעו לאי אילו הסכמות, וחיילי הקרב נשלחים לביתם?


מה קורה לאותו חייל אשר רגע אחד הוא ראה את חברו לפלוגה נהרג לנגד עיניו, וברגע האחר הוא מורם על כפיים עם חזרתו בשלום כגיבור בעיני משפחתו וסביבתו הקרובה? לעתים, חוסר ההתאמה הזה גורם לו להתכנס בתוך עצמו, ולהדחיק תחושות קשות וחוויות שקשה למחוק.
בעבר, חיילים אלו היו נותרים בכאבם, ללא אוזן קשבת, מוקפים בחוסר הבנה ואמפתיה למצבם. כיום, אנו מבינים שרבים מהם לוקים בהלם קרב, והחוק אף מציע פתרונות וסיוע לאותם חיילים.


בימים אלה, מוכרים בישראל כ-4,000 הלומי קרב, אשר מקבלים סיוע ממשרד הביטחון בגין פגיעתם הנפשית בעקבות השירות הצבאי או הביטחוני. אז כיצד ניתן לסייע לאותם חיילים? כיצד יש לפנות לקצין התגמולים לקבלת סיוע?


כיצד מגישים תביעה לקצין התגמולים בגין הלם קרב או פוסט טראומה?


חייל או איש ביטחון (שוטר, איש קבע, איש שירות בתי הסוהר, חייל מילואים ועוד), אשר סובל מפוסט טראומה או מהלם קרב בעקבות שירותו הצבאי או הביטחוני, צריך להפנות בקשה לאגף השיקום.


לצורך הגשת תביעה לקבלת פיצויים בגין הפגיעה, על המבקש לפתוח תיק בקצין התגמולים, שם הוא מבקש לקבל הכרה בנכותו. הוא יצטרך למלא טופס, אותו ניתן להוריד מאתר אגף השיקום של משרד הביטחון, או לקבלו באחת מלשכות האגף בארץ. לאחר הגשת הבקשה, הועדה תדון בתביעה, כאשר בעקבות מורכבות הבקשה, ייתכן והתשובה תגיע לאחר זמן המתנה ממושך.


לאחר הגשת הטופס, המבקש יזומן לועדה רפואית אשר תקבע באופן סופי האם הוא יזכה להכרה כנכה, ובהתאם יקבל הטבות שונות וכן פיצויים בגין פגיעתו, ואם לאו. מומלץ להגיע לועדה מלווים בעורך דין אשר ידאג להשמיע טענותיכם בדרך הטובה ביותר, וכן להביא מכתבים מרופאים מטפלים ומומחים.


מהו המועד המאוחר ביותר להגשת תביעה?


המבקש רשאי להגיש תביעתו עד כשלוש שנים מתאריך שחרורו משירותו הצבאי או האחר, בו הוא נפגע. יחד עם זאת, במקרים של תביעה בגין פגיעה נפשית במהלך השירות הצבאי, סעיף התיישנות זה אינו רלוונטי.


יתרה מכך, רבים החיילים אשר מגישים כעת תביעות עבור פגיעה נפשית שהתרחשה לפני שנים רבות, כמו הלם קרב בעקבות מלחמת יום הכיפורים, או פוסט טראומה בעקבות מלחמת לבנון השניה. הסיבה להבדלים מהותיים אלו, נעוצה בעובדה כי פעמים לא מעטות פוסט טראומה עלולה להתפרץ שנים לאחר האירוע, והלם קרב עשוי להיות מצב מודחק אצל הנפגע, ולעתים עובר זמן רב עד מועד אבחנתו.


לכן, גם אם רק כיום גיליתם כי הנכם סובלים מהלם קרב בעקבות אירועי העבר, אף אם התרחשו לפני למעלה מ-20 שנה, באפשרותכם לפנות לאגף השיקום, להגיש בקשה להכרה כהלומי קרב, ולפרט את מהלך האירוע או האירועים אשר הובילו למצבכם הנפשי.


האם ניתן לקבל תגמולים רטרואקטיביים?


מאחר וכבר נקבע כי סעיף ההתיישנות אינו חל לגבי פגיעות נפשיות, מכאן שעל החייל או השוטר הסובל מפוסט טראומה, לקבל תגמולים מיום האירוע בו הוא נפגע. כך למשל, במקרה שנדון לאחרונה בין כותלי בית המשפט, אדם כבן 68 הגיש ערעור בשנת 2010, נגד החלטת קצין התגמולים שלא לשלם לו תגמולים באופן רטרואקטיבי בגין תסמונת פוסט טראומה ממנה סבל, בעקבות השתתפותו בקרבות מלחמת יום הכיפורים.


בית המשפט קיבל את ערעורו, והורה לאגף השיקום לשלם לו תגמולים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) באופן רטרואקטיבי משנת 73', שנת המלחמה, ועד לדצמבר 1998, המועד בו החל לקבל תגמולים בעבור פגיעתו על ידי האגף.


האם ניתן לערער על החלטת אגף השיקום?


בהמשך ישיר למקרה הקודם, במקרים רבים כדאי לנסות ולערער על החלטת האגף, במידה ואתם סבורים כי נגרם לכם עוול וכי הועדה לא פעלה כשורה כאשר סירבה לבקשתכם. הערעור יוגש לבית המשפט השלום ברחבי הארץ.

 

יש לך שאלה?

פורום פוסט טראומה | הלם קרב | PTSD
פורום אגף שיקום | קצין תגמולים


ארצנו הקטנה שבעה ממלחמות וממבצעים, אך המציאות הקשה לעולם אינה מרפה, ואנו נאלצים לשלוח פעם אחר פעם את יקירנו לשדה הקרב. חשוב לזכור, כי תחושת "הביחד" והתמיכה בחיילנו צריכה להישמר גם אחרי שכוך זעם, וכדאי מאוד לפנות לקצין התגמולים אשר יכול לסייע לחיילים השבים משדה המלחמה כשהם הלומי קרב, וסובלים מתסמונת פוסט טראומה.