האם בית המלון אחראי לפצות אורח בשל תקיפתו על ידי אורח אחר? בית משפט השלום בתל אביב, נדרש לסוגיה זו בשבוע שעבר (יום ה') וקבע כי המלון יישא באחריות יחד עם התוקף, בשל אי מניעתם את התקיפה.


לפי כתב התביעה, במרץ 2007 שהה התובע בבית מלון באילת יחד עם משפחתו. יום למחרת הגעתו למקום, ביקש לטבול בג'קוזי יחד עם קרוביו. אולם, מהר מאוד הופרה שלוותם של הנופשים כאשר אחד מאורחי המלון החליט לבצע קפיצת ראש מסוכנת אל תוך מימי הבריכה הסמוכים לג'קוזי. התובע, שנבהל מקפיצתו, ניגש אליו וטען בפניו כי הוא מסכן את שאר האורחים במקום ואת משפחתו היושבת בג'קוזי.


האורח לא אהב את ה"הרצאה" שקיבל, והתחיל להשתולל, להשפריץ מים ולירוק על התובע כאשר בשלב מסוים דרך על רגלו השמאלית, וניסה לדחוף אותו בשתי ידיו. התובע התנגד לו בכל כוחו, אך כתוצאה מהדריכה על רגלו נקרעה לו רצועת הגיד והוא החליק בעוצמה לתוך הג'קוזי, כשהוא נחבל בכל חלקי גופו על אבני הבריכה.


קצין הביטחון שהגיע למקום, ניסה אף הוא להתעמת עם האורח הסורר, אך נתקל בהתנגדות רצינית כאשר האורח מכה אותו באגרופים. גם לאחר שהצטרפו אל הקצין אנשי ביטחון, התוקף לא הרפה ולא נכנע, ועשה ככל שביכולתו להתחמק ממעצר. מנהל חדר האוכל הגיע לעזרת אנשי הביטחון, ובעוד הוא מנסה להשתלט עליו, נשך אותו הנתבע בידו השמאלית. בכל מהלך האירועים, כך לפי המעורבים, התוקף היה שיכור לגמרי.


בתביעתו, טען התובע כי על המלון לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, וזאת מאחר והוא הפר את חובת הזהירות כלפי אורחי המלון, וכי היה עליו לדעת כי מדובר באדם לא יציב בנפשו אשר עלול לגרום לנזקים קשים.


לטענתו, הנהלת המלון היתה צריכה לצפות מראש את האירוע, וזאת לאור העובדה כי לילה קודם לכן, הגיע הנתבע ללובי המלון כשהוא שיכור כלוט, והחל להשתולל, עד שקצין הביטחון במקום נאלץ להזמין משטרה. לפיכך, ההנהלה היתה צריכה כבר אז לטפל באורח הסורר, ולהוציאו מהמלון, ולכל הפחות לפקח עליו בזמן שהותו.


התביעה הוגשה גם נגד התוקף, וזאת למרות שהוא הורשע בעניין זה בבית המשפט ואף נגזרו עליו שעות שירות לציבור ופיצוי לתובע בסך 4,000 שקלים.


בית המלון: אין שליטה על אורחים "עממיים"


מנגד, טענה הנהלת המלון כי לא היתה לה כל דרך לצפות את המקרה או למנוע אותו, וכי מדובר באירוע חריג ביותר. כמו כן, טענה כי האירוע אירע באשמתו של התובע שהתגרה בנאשם ולא פנה לקציני הביטחון, אשר הבחינו באירוע כשהיה כבר בעיצומו. לטענתם, היה עליו לגשת לאחד מעובדי המקום ולא להתעמת עם התוקף באופן ישיר.


בנוסף, טען מנהל המלון, כי מאחר ומדובר היה בתקופת הקיץ, המלון היה מלא באורחים ישראלים, הנחשבים ליותר "עממיים" בהתנהגותם, ולכן לא היתה למלון כל שליטה על האירועים.


טענה אחרונה זו, נדחתה על ידי השופטת מכל וכל, כאשר קבעה כי ראשית לא היה מדובר כלל בתקופת הקיץ אלא בתחילת חודש מרץ, ושנית, היה על הנהלת המלון לדאוג לאורחיו, אשר שילמו כסף טוב בעבור שהותם במקום, וזאת ללא קשר ל"עממיות" האורחים האחרים.

 

לפי דבריה, הנהלת המלון היתה צריכה לדרוש מהנתבע לעזוב את המקום בערב שקדם לאירוע, כאשר הוא השתולל בלובי כשהוא שיכור לחלוטין, או לחלופין, להציב השגחה ופיקוח עליו בזמן שהותו, ובוודאי שלא לתת לו להתהלך שיכור ברחבי שטחי המלון, כשהוא שתוי ומהווה סכנה לשאר האורחים.


כמו כן, הביעה השופטת את מורת רוחה מהעובדה כי מנהל המקום, וכן העובדים האחרים כלל לא עודכנו בעניינו של האורח השתוי, וגילו על כך רק כשכבר היה מאוחר מידי, ולאחר שהצליח להכות לא רק את התובע אלא אף כמה קציני ביטחון ואת מנהל חדר האוכל.


יחד עם זאת, קיבל בית המשפט את טענת מנהל בית המלון אשר טען כי היה על התובע לפנות לעובדים במקום, ולא לנסות להתעמת עם האורח בעצמו, ולפיכך, קבע לו אשם תורם בסך 25%.

 

יש לך שאלה?

פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


את האחריות על נזקי התובע חילקה השופטת בין המלון לנתבע, כאשר התוקף חויב לשלם 75% מסכום הפיצוי, והמלון את 25% הנותרים.
לאחר בחינת הנזק ונכות התובע, קבע בית המשפט כי הוא יפוצה בסך כולל של כ-92 אלף שקלים, וזאת לאחר ניכוי אשם תורם בסך 25%, בגין הפסד השתכרות, כאב וסבל והוצאות רפואיות. כמו כן, חויבו הנתבעים בהוצאות משפט ובשכר טרחת עורך דין בסך כ-22 אלף שקלים.

 

ת"א 27720-11-10