בית משפט השלום בהרצליה פסק בשבוע שעבר (יום א') לטובת צעיר אשר הגיש תביעתו נגד חברה בה הועסק המספקת ארוחות מוכנות ושירותי קייטרינג למטוסים, לאחר שנפצע בידו ממכונה לשטיפת כלים ימים אחדים לאחר שהתקבל לעבודה. בית המשפט הטיל את האחריות על החברה ועל חברת הביטוח וקבע פיצויים בסך כ-288 אלף שקלים.


לפי כתב התביעה, הצעיר ביקש לעבוד באופן זמני בחברה, טרם גיוסו לצה"ל, בשנת 2010 כשהיה כבן 19 בלבד. התובע הועסק בשטיפת כלים בחברת ההסעדה, כאשר הוא אמור לנקות כתמים קשים מהכלים טרם הנחתם על המסוע לעבר מדיח הכלים הגדול.


אולם, לילה אחד, ימים אחדים לאחר שהתקבל לעבודה, כאשר ניקה התובע סיר גדול מימדים, החליק הסקוטש מידו ונפל אל המסוע. בעוד הסקוטש התקדם בבטחה לעבר מכונת שטיפת הכלים, הצעיר לא חשב פעמיים וזינק לעברו במטרה להשיבו.


אלא שהמסוע, כצפוי, לא עצר את נסיעתו, וידו הימנית של הצעיר נתפסה תחת גלגלי המכונה. כאשר ביקש להוציא את ידו הימנית באמצעות ידו השמאלית, נתפסה אף היא, וכתוצאה מכך שתי כפות ידיו נמחצו תחת המכונה, ולתובע נגרמו שברים רבים, קרעים בגידי היד וכן מחיצה קשה של אצבעותיו.


לטענתו, מלבד פגיעתו הפיזית הקשה, הוא נאלץ לדחות את גיוסו, הפסיד את הקורס הקדם צבאי אליו היה מיועד, ותכניותיו לעתיד שונו כליל.
את תביעתו, הגיש הצעיר נגד החברה בה עבד, חברת הביטוח וכן החברה המחזיקה בבעלות על המקום. לטענתו, הנתבעות אמורות לפצותו בגין הנזקים שכן הן הפרו חובת זהירות כלפיו כאשר לא הכשירו אותו כלל, לא העבירו לו תדריך בטיחות כראוי, לא יידעו אותו בדבר הסיכונים הכרוכים בעבודתו, ולא הקפידו להציב שילוט המזהיר מפני הכנסת היד לתוך המסוע.


כמו כן, טען הצעיר, כי החל לעבוד ימים ספורים קודם לכן, וכי עבד תחת לחץ אדיר כאשר הפעולה שעשה, גם אם נראית בלתי הגיונית למתבונן מהצד, נעשתה באופן אינסטינקטיבי, כאשר הוא מבקש לרצות את מעסיקיו, ופועל מכורח הלחץ שהופעל עליו.


הנתבעות: הצעיר היה מודע לסיכון שבהכנסת יד למכונה


מנגד, טענו הנתבעות כי אין מקום לחייבן בגין התאונה, שכן הוכח כי התובע אכן עבר הדרכה טרם תחילת עבודתו על המכונה, ואף נאמר לו מה עליו לעשות בעת תקלה. כמו כן, ידע כי חל איסור מוחלט להכניס ידו למכונה, וכי מדובר בפעולה מסוכנת לכל הדעות, ולפיכך, משפעל באופן אינסטינקטיבי, אין להטיל על החברה אחריות לאירוע.


לבסוף, טענו הנתבעות כי התובע למעשה הסתכן מרצונו ומבלי להפעיל שיקול דעת ועל כן, על בית המשפט לדחות את התביעה או להטיל אשם תורם בשיעור של 100% על הצעיר.


לאחר שמיעת טענות הצדדים, לא רק שבחר בית המשפט שלא לדחות את התביעה ולקבלה במלואה, אלא שאף קבע כי אין מקום להטיל אשם תורם כלל על התובע. בנימוקיו להחלטתו, קבע השופט כי אין ספק שהתובע ידע את הסיכונים שבהכנסת ידו אל המסוע, אך אין להתעלם מנסיבות האירוע, אשר הובילו אותו לעשות כן.


ראשית, יש לזכור שהצעיר עבד במקום ימים בודדים בלבד ועדיין לא היה מיומן דיו, שנית, יש לזכור כי הוא עבד תחת לחץ רב, שכן קצב העבודה היה גבוה, והיה עליו לנקות את הכתמים לפני הנחתם במסוע שלא הפסיק את פעולתו או האט את הקצב בהתאם לקצב העבודה של העובד. ושלישית, התובע העיד בעצמו כי הכניס את ידו באופן אינסטינקטיבי מבלי שעצר לחשוב, מאחר שהניח כי יספיק לתפוס את הסקוטש בזמן.


כמו כן, ציין השופט כי הוכח שלא היה מגן על גלגלי המכונה וכי הם היו חשופים לגמרי, דבר אשר סייע בפגיעתו הקשה של התובע. על כן, משלא הוכחה הדרכה נאותה שניתנה לעובד, ומשלא הוכח כי השתמשו באמצעי בטיחות כלשהם על מנת למנוע תאונות מסוג זה, קבע השופט כי הנתבעות הפרו חובת זהירות והתרשלו כלפי העובד.


משהוטלה על הנתבעות האחריות לתאונה, ולאחר שנקבע כי לא יוטל אשם תורם על הצעיר, פנה בית המשפט לבחון את מידת הנזק ואת גובה הפיצויים.

 

יש לך שאלה?

פורום מימוש זכויות רפואיות כספיות
פורום אובדן כושר עבודה


כתוצאה מהתאונה נקבעו לתובע אחוזי נכות בגין נכות רפואית ובגין נכות תפקודית בשיעור כולל של כ-21%. לפי כל אלה, קבע בית המשפט כי התובע יפוצה בסך כולל של 288,447 שקלים, בעבור הנכות, וכן בעבור הפסדי שכר, נזק לא ממוני, הוצאות רפואיות ועוד. לאחר ניכוי תשלומי המוסד לביטוח לאומי, נותרו לתובע פיצויים בסך 253,754 שקלים.


כמו כן, חויבו הנתבעות בתשלום שכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.6% מסכום הפיצוי וכן הוצאות משפט.


ת"א 7759-07-11