בית משפט השלום בתל אביב פסק בשבוע שעבר פיצויים בסך כ-191 אלף שקלים, לאדם אשר הותקף על ידי תלמיד בבית ספרו בעת לימודי התיכון. התובע הגיש תביעתו נגד עזבון הנתבע לאחר שזה קיפח את חייו טרם סיום ההליך המשפטי.


בשנת 2000, כאשר למדו הצדדים בכיתה י' באותו התיכון, הגיע הנתבע לכיתתו של התובע ותקף אותו עד שגרם לו לפגיעה קשה בעינו ובפניו. לפי כתב התביעה, בבוקר האירוע סיפרה אם הנתבע לבנה כי ישנו תלמיד בכיתתה של בת דודתו, שלועג לה ומתעלל בה. למשמע הדברים, החליט הבן לחפש את אותו תלמיד ולהתעמת איתו על התנהגותו כלפי בת דודתו.


לאחר שערך בירור לגבי זהותו של התלמיד, הגיע הנתבע לכיתתו, יחד עם שלושת חבריו, במהלך אחת ההפסקות. הוא ניגש לתובע שישב ליד שולחנו, ושאל אותו מדוע הוא מציק לבת דודתו, אולם כאשר קם ממקומו כתגובה לטון המאיים, סטר לו הנתבע בפניו. התובע שניסה להגן על עצמו, שלח ידיו קדימה ובטעות הפיל את משקפיו של הנתבע שמיד תקף בחזרה, הכה בו באגרופו והפיל אותו אל הארץ.


התלמיד הובהל לבית החולים כשהוא סובל מזעזוע מוח ושבר בארובת העין אשר אף גרמה לפגיעה בראייתו. כתוצאה מפגיעתו, נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 15%.


בית הספר לא טיפל כראוי בתלמידים האלימים


מלבד עזבון הנתבע, התביעה הוגשה אף כנגד משרד החינוך בטענה כי למרות שהתלמיד שפגע בו וחבריו היו ידועים כתלמידים אלימים אשר הטילו אימה על כל הסובבים אותם, בית הספר לא עשה דבר על מנת להרחיקם או לטפל בבעיה, במטרה למנוע מקרים כגון אלו.
כמו כן, אף על פי שלא זכר האם היתה מורה נוכחת בכיתה או אם לאו, הצטרף התובע לדברי הנתבע וטען כי לו המורה היתה נוכחת היה עליה לעצור את הקטטה בעודה באיבה, ולא לתת למצב להתדרדר כפי שקרה תוך דקות ספורות.


מנגד, הנתבע המנוח לא הכחיש בעדותו את קרות האירוע אלא בחר להטיל את האשמה על התובע בעצמו, וכן על הרשויות השונות. לפיו, הוא בסך הכל ביקש למנוע את ההתעללות שחוותה בת דודתו, ולו היה בית הספר מונע התעללות זו, ומפסיק את ההצקות החוזרות ונשנות מאת התובע, דבר מכך לא היה מתרחש.


כמו כן, לפי טענתו, התובע הינו אשם בכך שהציק לתלמידה מכיתתו, והאגרוף שהכניס לו היה רק כתגובה על כך שהוא הפיל את משקפיו והתגרה בו. על כן, לטענתו אין מקום לחייבו בפיצויים בגין נזקיו של התובע.


משרד החינוך טען להגנתו כי מדובר בקטטה ספונטנית בין תלמידים שאירעה ברגע, וצוות מורי בית הספר לא היו יכולים לצפות את ההתרחשות. יחד עם זאת, ציין המשרד כי ממילא צוות המורים מועסק על ידי העירייה, וככל שתימצא אחריות עליה ליפול על כתפיה בלבד. לפיכך, הוגשה אף תביעת צד שלישי נגד העירייה.


בתגובה, הכחישה העירייה את הטענה כי המורה היתה נוכחת בכיתה בעת האירוע, ואף הביאה תמיכה לטענתה בכך שאותה מורה כלל לא נחקרה, ולא הוזכרה כלל בחקירות הצדדים.


לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע השופט כי התביעה נגד הנתבע מתקבלת ואילו דינן של שתי התביעות האחרות להידחות. בנימוקיו להחלטתו, ראשית ציין השופט את העובדה כי הנתבע נמצא אשם במעשים בהליך הפלילי שנערך בעניין, אף על פי שלא הורשע בדין עקב גילו הצעיר.


בית המשפט: הנתבע אמנם הודה במעשים אך התנער מאחריות עליהם


כמו כן, נקבע כי הנתבע בעצמו לא הכחיש את התקיפה ואת מהלך האירועים אלא רק בחר להעביר את האשמה הלאה, כאשר הוא אינו לוקח אחריות כלל על מעשיו. השופט דחה את טענותיו בנוגע לרצונו התמים להתעמת עם התלמיד שהציק לבת דודתו, וקבע כי הוא זה אשר התגרה בתובע ופגע בו על לא עוול בכפו, מבלי שזה התגרה או התעמר בו.


התביעות נגד משרד החינוך והעירייה נדחו, שכן השופט קיבל טענותיהם לגבי אי יכולתם של הגורמים השונים לצפות את האירוע, ולאור העובדה כי מדובר בקטטה שהתלקחה ברגע בין שני תלמידים שלא היה ביניהם כל קשר קודם לכן, מה גם שלא הוכח כי בכלל היתה מורה נוכחת בעת האירוע, ועל כן אין מקום לחייבם בפיצויים.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית


בנוסף, נקבע כי אין מקום להטיל אשם תורם על התובע בעצמו שכן הוכח כי כל שעשה הוא להתגונן מפני תקיפתו הבלתי צפויה של הנתבע.
לאחר הטלת האחריות על כתפי הנתבע בלבד, וחישוב סכום הפיצויים לתובע בהתאם לפגיעתו, קבע השופט כי הפיצויים יעמדו על סך כולל של 191 אלף שקלים, בעבור כאב וסבל, הפסדי שכר, הוצאות רפואיות ועוד.


לבסוף, עזבון המנוח חויב אף בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 46 אלף שקלים.


ת"א 66627-07