בית המשפט לענייני משפחה בנצרת דחה בשבוע שעבר (יום א') את תביעתו של בעל נגד אשתו בגין חשבון חשמל בסך של 57 אלף שקלים, שנאלץ לטענתו לשלם. לאחר שגילה בית המשפט כי הבעל הגיש תביעה שקרית לחלוטין שבדה מנימי לבו, נזף בו וחייב אותו בהוצאות משפט למרות שיוצג על ידי הסיוע המשפטי.


בני הזוג נישאו בשנת 2002 כאשר לכל אחד היו אלה הנישואים השניים. אולם, לאחר מספר שנות נישואים בהן חיו בדירת האישה, נפרדו השניים, והבעל פנה בתביעה לבית המשפט בדרישה למחצית מזכויות הדירה. לאחר דיון בעניין, הגיעו בני הזוג להסכמה כי הדירה הינה בבעלותה הבלעדית של האישה, אך היא תחויב בתשלום בסך 30 אלף שקלים לבעלה בגין רכישת המיטלטלין.


אלא שבכך לא הסתיימו דרישותיו של הבעל והוא פנה שוב לבית המשפט לענייני משפחה, והפעם בתביעה בסך 57 אלף שקלים בגין חוב ששילם לטענתו לחברת החשמל. בתביעתו, טען התובע כי לאחר שנפרדו השניים והוא הורחק מדירת האישה, הוא נאלץ לשלם את חשבון החשמל למרות שכלל לא התגורר עמה.


לטענתו, חברת החשמל פנתה אליו בדרישת חוב שהצטבר במהלך התקופה, לאחר שאשתו סירבה לשלם, וזאת בשל העובדה שהיה עדיין רשום על חשבונות השניים. לדבריו, למרות שבסופם של ההליכים המשפטיים הקודמים בגין הדירה היא נמכרה והאישה שלשלה לכיסה את כספי התמורה, היא לא טרחה לכסות את החוב המדובר, ועל כן עליה לפצותו כעת בגין התשלום.

 

הנתבעת: התביעה שקרית ונבדתה ממוחו הקודח של התובע כנקמה 


מנגד, טענה האישה כי הבעל בדה ממוחו הקודח את החוב ואת התשלום, וכי לא היו הדברים מעולם. לדבריה, מרגע עזיבתו את הדירה היא שינתה את הרישום בחברת החשמל, קיבלה את החיובים כולם ושילמה אותם אם באמצעות חשבונה הפרטי ואם באמצעות סיוע מילדיה.


כמו כן, טענה הנתבעת כי עצם הצהרתו על התשלום בכרטיס אשראי מהווה ראיה לכך כי אין ממש בטענותיו, שכן הוא הגיע לפשיטת רגל זה מכבר, ולא היה רשאי כלל להחזיק בכרטיס אשראי לא כל שכן לשלם בו סכומים נכבדים שכאלה.


לטענתה, התביעה השקרית הוגשה בחוסר תום לב וכניסיון נקמה על פרידתם של בני הזוג.


לאור הפער העמוק בין טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי יש צורך לרדת לשורש טענות התביעה ולבדוק האם אכן שולמו הכספים על ידי התובע ואם כן, כיצד. לשם כך, הוציא בית המשפט צו לחברת החשמל וכן לבנק הדואר המורה להם להמציא את פירוט התשלומים שנעשו בגין הדירה נשואת התביעה.


לאחר קבלת הפירוט, גילה בית המשפט כי למעשה אין כל הוכחה כי התובע שילם ולו חלק קטן מסכום התביעה. כמו כן, הוכח כי בעקבות היותו פושט רגל, לא היה רשאי כלל להחזיק בכרטיס אשראי וטענת הנתבעת בעניין התגלתה כנכונה.


יתרה מכך, עלה בידי הנתבעת להוכיח כי הסכומים שולמו על ידה ועל ידי ילדיה בעבור כל דרישת חוב, ולא בסכום חד פעמי כפי שנטען על ידי הבעל, וזאת למעט סכום של 1,600 שקלים אשר שולמו במזומן.


סכום זה, באופן אשר הפתיע את בית המשפט, סיפק פתח לתובע לשנות את תביעתו, ולדרוש מהנתבעת את הסכום כאשר הוא טוען כעת כי הוא שולם על ידו במזומן.


בשלב זה, נזף השופט בתובע, באומרו כי מוטב היה כי ימשוך את תביעתו לאחר גילוי שקריו הרבים בהליך, ולא ישנה תביעתו, בעיקר לנוכח העובדה כי אין לו כל דרך להוכיח שהסכומים שולמו על ידו.

 

האם יש לחייב גם את באת כוח התובע בהוצאות? 


לבסוף, קבע בית המשפט כי מעבר לכך שמדובר בתביעה אשר הוגשה בחוסר תום לב, כפי שטענה האישה, שהרי מדובר בתביעה שקרית, טורדנית וקנטרנית אשר בזבזה את זמנו של בית המשפט.


כמו כן, התייחס השופט לדרישתה של הנתבעת לחייב אף את באת כוח הבעל, שכן לטענתה היא ידעה על כך שהתביעה שקרית, וגם אם גילתה זאת רק במהלך המשפט היה עליה לפרוש מייצוג התובע. בתגובה, קבע השופט כי מאחר ולא ניתן לדעת האם עורכת הדין היתה מודעת לטיב התביעה, לא ניתן לחייב אותה בהוצאות, אולם מן הראוי היה כי לפחות תתנצל על מחדלי הלקוח.


יש לך שאלה?

פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום חלוקת רכוש | איזון משאבים


לבסוף, קבע השופט כי התובע אף ניצל לרעה את הזכויות שניתנו לו בעקבות היותו פושט רגל, וכי הוא ערך הליך שקרי לגמרי בחינם תוך שהוא נעזר בסיוע משפטי. על כן, נקבע כי הוא יחויב בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך דין לדוגמא של הנתבעת בסך עשרת אלפים שקלים, וב-5,000 שקלים נוספים עבור הוצאות לאוצר המדינה.


תמ"ש 46819-06-14