לאחר שדיבר בטלפון הנייד מתחת לדירתם של שני הנאשמים, הותקף המתלונן בצינור פלסטיק ובחפץ חד, והוכה עד זוב דם. בית משפט השלום בתל אביב, גזר על הנאשמים 20 חודשי מאסר בפועל, ופיצוי למתלונן.


לפי כתב האישום, בחודש מאי 2013, כאשר ישבו הנאשמים, שהיו שותפים לדירה, בדירתם, הם שמעו לפתע את המתלונן כשהוא משוחח בטלפון הנייד בקרן הרחוב. הם צעקו לו דרך חלון דירתם כי הוא מדבר בקול גבוה ודרשו ממנו "לסתום את הפה", המתלונן לא התקפל והשיב כי הוא לא מדבר בדירת השניים אלא ברחוב.


דבריו אלו הציתו את זעמם ובתגובה הם איימו עליו כי "ישברו לו את הראש", המתלונן, שלא נשאר חייב, קיבל את "האתגר" וטען כלפי אחד מהנאשמים שיירד למטה אם הוא "גבר".


הזמנה מפוקפקת זו הספיקה בכדי שהשניים ירדו למטה לפגוש במתלונן, לא לפני שהצטיידו בחפץ חד ובצינור פלסטיק. וכך, כאשר הוא הבחין בשניים רצים לקראתו אוחזים ב"כלי הנשק" הוא מיהר לזרוק לעברם אבנים שאסף תוך כדי שהוא נס על נפשו.


שני השותפים לדירה לא וויתרו כל כך מהר, ודלקו אחריו עד שהצליחו לתפוס אותו. אז, הפילו אותו ארצה והחלו להכות אותו בכל חלקי גופו, האחד באמצעות הצינור שאחז בידו, והשני בידיו ואגרופיו.


המתלונן הצליח להימלט מידיהם, ופנה לאתר בניה שם הצטייד בקרש עץ להגנה עצמית, אולם הקרש לא הרתיע כלל את השניים שהיו נחושים בדעתם לתקוף אותו בשנית. הם התנפלו עליו, דקרו אותו בחזהו ובבטנו באמצעות החפץ החד, והכו אותו שוב ושוב.


כשכבר היה כולו זב דם, ניסה המתלונן להימלט שוב אך לנאשמים לא היתה כל כוונה לחדול ולעזוב אותו לנפשו, וכך הם תפסו אותו, השליכו אותו על הכביש והכו אותו קשות.


בסופו העגום של האירוע, נזקק המתלונן לטיפול רפואי ונאלץ לעבור איחוי של הפצע בחזה באמצעות סיכות.


הנאשמים הודו במעשים, ואמו של אחד מהם אף ביקשה את רחמיו של בית המשפט, וטענה כי זה זמן רב שהיא מנסה לשקם את בנה הפוחז, ואף פתחה עבורו לאחרונה חנות במושב מרוחק במטרה להרחיקו מהעיר הגדולה ולנסות להביא לשיקומו.


מתסקיר השירות שנערך בעניינם עולה כי לשניים הרשעות פליליות קודמות, הקשורות בעיקרן לסמים, כאשר הנאשם הראשון אף עומד בפני עונש מאסר בן 10 חודשים בשל גידול סמים, ובעברו מצויות אף עבירות אלימות שביצע כלפי שכנו.


השניים יוצגו על ידי שני סניגורים שונים, כאשר סניגורו של הנאשם השני מנסה ליצור הבחנה ביניהם, ועמד על כך כי אין בעברו של מרשו עבירות אלימות, וכי הנאשם הראשון הוא זה שהתגרה מלכתחילה במתלונן.


בית המשפט: הדעת אינה תופסת מדוע השניים היו נחושים לפגוע בעובר אורח תמים


בבואו לדון בגזר הדין, הביע השופט תמיהה על התנהלות הנאשמים, באומרו כי הדעת אינה תופסת מדוע שני הצעירים החליטו לבחון "מי יותר גבר" ולנהל מרדף אלים כל כך אחר עובר אורח תמים שכל פשעו היה שדיבר בטלפון תחת דירתם.


כמו כן, השניים לא הסתפקו בריב מילולי קצר, או בדחיפה של המתלונן אלא היו נחושים בדעתם לפגוע בו ממש, על לא עוול בכפו, כשהם מצוידים בכלי נשק מאולתרים ולא מוותרים פעם אחר פעם למרות שהוא ניסה להימלט מידם ואף התחנן על נפשו.


לאחר בחינת תסקירי שירות המבחן בעניינם, אשר לפיו לא היו חיוביים כלל, קבע השופט כי למרות מאמצי הסניגורים להבדיל בין השניים, ולמרות ההרשעות הקודמות השונות זו מזו, אין לערוך הבחנה בין העונשים, בשל העובדה כי שניהם ביצעו במידה שווה את העבירות והינם אחראיים באותה מידה לנזקיו של המתלונן.

 

יש לך שאלה?

פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום כתב אישום במשפט הפלילי


על כן, תוך התחשבות בנסיבות המקלות כגון הודאתם במעשים וחיסכון בזמן ההליך המשפטי, גזר בית המשפט 20 חודשי מאסר בפועל על שני הנאשמים, שנת מאסר על תנאי, תשלום פיצוי על ידי כל אחד מהם בסך עשרת אלפים שקלים למתלונן, וקנס כספי בסך 4,000 שקלים לבית המשפט.

 

ת"פ 36379-05-13