בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, פסק לאחרונה לטובת אישה אשר הגישה תביעתה להמשיך ולקבל טיפולי פוריות אשר הופסקו על ידי קופת חולים מאוחדת. למרות התנגדותה של קופת החולים לבקשה, קיבל בית הדין את התביעה, והורה על המשך הטיפול.


לפי כתב התביעה ביקשה התובעת, רווקה כבת 44, כי קופת החולים אשר הפסיקה במפתיע וללא אזהרה את מימון טיפולי הפוריות, תאשר לה את המשך הטיפולים עד לגיל 45, כפי שהחוק מאפשר.

 

כמו כן, תבעה פיצויים בגין עוגמת נפש שנגרמה לה, ועתרה לקנס כספי על קופת החולים אשר ירתיע אותה בעתיד מהפסקת טיפולים למטפלות נוספות, אולם את עתירות אלו, משכה התובעת טרם סיום ההליך המשפטי.


לפי טענתה, טרם הפסקת הטיפול על ידי קופת החולים, היתה התובעת מטופלת במשך למעלה משלוש שנים, ואף עברה כ-12 טיפולי הפריה, אשר למרבה הצער לא צלחו. לדבריה, היא הגישה במרץ האחרון בקשה למחזור טיפולים נוסף, אולם פנייתה לא נענתה. כשלושה שבועות לאחר מכן, היא התקשרה למוקד לפניות הציבור, והעבירה לפי דרישתם, את סיכום הטיפולים שעברה.


שבוע נוסף חלף עד שהיא קיבלה את החלטת מנהלת הסניף, אשר קבעה כי היא לא נמצאת זכאית למחזור טיפולים נוסף מאחר שעברה 12 טיפולי הפריה.


כחודש לאחר מכן, קיבלה התובעת להפתעתה אישור לטיפולי פוריות, ומיהרה לבית המרקחת לרכוש את התרופה הנדרשת לטיפולים, אולם שם התברר לה כי למעשה ניתן לה אישור לתרומת ביציות ולא לטיפולי הפריה חוץ גופית, וכי החלטת הקופה נותרה על כנה.

 

סיכוי אחרון להמשך השושלת המשפחתית 

 

לטענתה, כפי שאף ציינה בפניותיה לקופת החולים, ישנה חשיבות רבה להמשך מתן טיפולי הפוריות, שכן היא ואחותה נותרו יתומות מהוריהן, שהיו ניצולי שואה, ואין להם משפחה נוספת מלבד האחת את השניה. אחותה הינה רווקה אף היא, ואינה מתכוונת להרות, ועל כן, היא נותרה היחידה אשר יכולה להביא להמשך השושלת.


עוד טענה כלפי הנתבעת כי הפסקת הטיפולים נעשתה שלא כחוק, שהרי לפי חוזר מנהל הרפואה מינואר 2014, יש לספק למטופלת טיפולי פוריות ללא הגבלה עד להגיעה לגיל 45, וזאת בלבד שלא היו החזרת עוברים בשלושה טיפולים עוקבים. כיוון שזהו אינו המקרה, והתובעת עברה 12 טיפולים בלבד, ועדיין לא הגיעה לגיל 45, אין כל סיבה להפסיק את טיפוליה.


מנגד, טענה קופת החולים כי ממילא מטופלות אינן זכאיות לאישור אוטומטי לקבלת הטיפול לאחר שעברו 8 מחזורי טיפול ללא הריון.

 

לטענתה, התובעת כבר עברה 12 טיפולים בבית חולים אחד, וטיפולים נוספים במקומות אחרים. על כן, היה על התובעת לפעול לפי הוראות חוזר מנהל הרפואה ולהגיש בקשה לאישור חריג, בצירוף סיכום דיון בעניין על ידי הצוות המטפל. משלא עשתה זאת, אין יכולה היא להלין על תוצאות ההחלטה.


לאור תגובה זו, הביאה התובעת סיכום דיון שניתן לה מידי מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים בו ביצעה את הטיפולים, כאשר הוא ממליץ על מתן אישור להמשך טיפול. אולם, הקופה דחתה את המלצתו, ועמדה על החלטתה שלא לאפשר לתובעת את הטיפולים, וזאת מאחר כי, בין היתר, הרופאים אינם סבורים כי סיכוייה של התובעת להרות באמצעות ההליך גבוהים במיוחד.

 

שיקול תקציבי דומיננטי בקבלת ההחלטה 


לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות הרלוונטיות, קבעה השופטת כי דין התביעה להתקבל, וכי על הקופה לאפשר לה להמשיך ולקבל את הטיפולים. בנימוקיה להחלטתה, קבעה השופטת כי בהתנהלותה, הפרה הקופה את חובת ההגינות כלפי המטופלת, כאשר התעכבה בהחלטתה במשך למעלה מחודש ימים, ביודעה את גילה המכריע בטיפולים מסוג זה. 


כמו כן, נפלו פגמים בהחלטה, כאשר ניתן משקל רב לפן התקציבי והכלכלי, יותר מאשר לסיכום הדיון והמלצת הרופאים להמשך טיפול שהוגש על ידי התובעת. לדבריה, למרות חשיבות התקציב, אין זה ראוי כי הוא יהווה שיקול דומיננטי ועיקרי בקבלת החלטה הרת גורל שכזו, העשויה להשפיע על מהלך חייה של המטופלת.


יש לך שאלה?

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר


לבסוף, קבעה השופטת כי המטופלת הינה זכאית למחזור טיפולים נוסף. כמו כן, מאחר והיא זנחה במהלך ההליך את התביעה לפיצויים ולקנס כספי, לא חייבה השופטת את קופת החולים בפיצויים, אלא רק בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 שקלים.


חב"ר 40050-05-14