בעת העלייה במדרגות האוטובוס, מעדה התובעת, ילידת 1946, ונפלה על המדרגה. כתוצאה מהנפילה היא נפצעה בברך, ונותרה לה נכות צמיתה בשיעור של 15%. על כן הגישה תביעה לפיצויים נגד נהג האוטובוס וחברת הביטוח של הרכב, בגין נזקי גוף, על פי חוק נפגעי תאונות הדרכים. בית משפט השלום בנתניה קיבל בשבוע שעבר (יום ד') את התביעה, וחייב את הנתבעים בסך של 40,000 שקלים.

 

בחודש יוני 2009, היתה התובעת בדרכה לעבודתה עם קשישים. היא המתינה בתחנה בכפר יונה, וכאשר הגיע האוטובוס, התכוונה לעלות ולתפוס מקום ישיבה, אולם בעת העלייה היא מעדה, ונפלה על המדרגות.

 

התובעת, שהיתה בזמן התאונה כבת 63, נפגעה בברך, ופנתה לטיפול ראשוני בקופת חולים, עקב כאבי ברכיים. לאחר ימים ספורים היא אושפזה במחלקה אורטופדית בבית חולים, ועברה ניתוח ארטרוסקופיה בברך שמאל.

 

מאחר והאירוע התרחש בדרך לעבודה, הכיר המוסד לביטוח לאומי בנפילה כתאונת עבודה, ונקבעה לה נכות צמיתה בתחום האורטופדי בשיעור של 15%. התובעת קיבלה מביטוח לאומי דמי פגיעה, קצבת נכות זמנית ומענק בסכום כולל של 20,000 שקלים.

 

לטענת התובעת, כתוצאה מהתאונה, היא לא הצליחה להשתלב חזרה בעבודה בה עבדה קודם לכן, מאחר ומדובר בעבודה פיזית, במהלכה היא נדרשת לעמוד שעות רבות על הרגליים, והוסיפה כי כיום היא זקוקה לסיוע גם בעבודות משק הבית, בעוד שלפני פציעתה היא תפקדה באופן מלא. על כן לטענתה, הנכות התפקודית עולה על 15%.

 

בנסיבות אלה דרשה התובעת פיצויים בגין הפסד הכנסה מלא, אובדן כושר השתכרות עד גיל 70, תשלום עבור הוצאות רפואיות ונסיעות ועזרת צד ג', בסך כולל של 375,000 שקלים.

 

מנגד טענו הנתבעים, כי התובעת הפריזה בסכום הפיצויים, מאחר ומדובר בפגיעה קלה, שלא הותירה נזק רב, וציינו כי התובעת לא פנתה מיד לחדר מיון, אלא לבירור בקופת חולים. עוד הוסיפו כי התלונות על כאבי ברכיים הם תוצאה של ממצאים ניווניים ועבר רפואי משמעותי, ללא כל קשר לנפילה במדרגות האוטובוס.

 

אין מקום לפסוק פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות בשל גילה המבוגר של התובעת

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון במסמכים הרפואיים, השתכנע בית המשפט כי התובעת מתקשה להשתלב חזרה במעגל העבודה, אך לא מצא לייחס לתאונת הדרכים את הדרישה לפיצוי מלא בגין הפסדי הכנסה, ופיצוי בגין אובדן כושר השתכרות, בהתחשב בגילה המתקדם של התובעת, שיעור הנכות ועברה רפואי.

 

עם זאת מאחר ובמשך כחצי שנה נקבעה לה נכות זמנית בשיעור של 100%, קבע בית המשפט כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הפסד הכנסה מלא מיום התאונה למשך שישה חודשים, ולהפסד הכנסה חלקי בגבולות 15% עד גיל 67. בנוסף היא זכאית לפיצוי בגין הוצאות ועזרת זולת ופיצוי בגין נזק שאינו נזק ממוני.

 

יש לך שאלה?

פורום אובדן כושר עבודה
פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

 

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי התובעת זכאית לפיצוי בסך של 60,000 שקלים. לאחר ניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי, חויבו נהג האוטובוס וחברת הביטוח לשלם לתובעת את יתרת הפיצוי בסך של 40,000 שקלים, בצרוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור 13%.

 

ת"א 27764-04-11