חוקר פרטי הגיש ערעור על פסיקתו של בית משפט השלום, שבה נקבע כי עליו לשלם לחברה פיצויים בסכום של כ-215 אלף שקלים בגין לשון הרע, מכיוון שהפיץ כי החברה משתמשת בחומרים מסרטנים. בית המשפט המחוזי בתל אביב בחן לאחרונה את הערעור, ובסופו של דבר הכריע כי המערער יפצה את החברה בסך של כ-153 אלף שקלים.


בשנת 2009 שלח החוקר מכתבים למשרד להגנת הסביבה באמצעות עורך דין, ובהם האשמות חמורות כלפי החברה, אשר עוסקת בציפוי ובהפצה של לוחות עץ. במכתבים נטען כי פעילות החברה מתבצעת ללא רישוי עסק וללא אמצעי בטיחות, כי בתהליך הייצור משתמשת החברה בחומרים רעילים ומסרטנים, אשר בין היתר נפלטים לאוויר וגורמים לזיהום אוויר ולתחלואה, כי היא משליכה פסולת רעילה בניגוד לחוק וכי היא מסכנת את עובדי המפעל ואת המפעלים שבסביבתה.


המערער שלח מכבים אנונימיים למפעלים סמוכים והזהיר כי החברה מרעילה אותם ללא ידיעתם


כשבועיים לפני כן נשלחו מכתבים אנונימיים לחברות עם מפעלים סמוכים, ובהם טענות דומות מאוד על החברה, אך חריפות יותר וחד משמעיות. המכתבים האנונימיים טענו שעובדי המפעלים מורעלים ללא ידעתם בחומר מסרטן.


החברה פנתה אל עורך הדין שבאמצעותו נשלחו המכתבים, בבקשה לחשוף את זהותו של האדם שבשמו הוא שולח אותם, אך הוא סירב. לחברה לא נותרה ברירה, והיא תבעה את עורך הדין על לשון הרע.


במהלך המשפט נחשף לראשונה שמו של החוקר, והחברה צירפה אותו כנתבע נוסף. היא טענה שהנתבעים לא טרחו לבדוק את אמיתות המידע שהפיצו במכתבים, ואף לא טרחו לפנות אליה בנוגע להאשמות החמורות שהעלו.


החברה הוסיפה כי הנאשמים שלחו את המכתבים במטרה מכוונת לגרום לה נזקים של ממש, והתנהלו בפזיזות רשלנית כששלחו תכנים שקריים בצורה המונית. מלבד הפגיעה האיומה במוניטין שלה, היא נאלצה לבצע בדיקות יקרות ולהעביר מידע שלא לצורך.


הנאשמים הגישו כתבי הגנה נפרדים, וטענו ששליחת המכתבים הייתה לגיטימית וכי לחברה לא נגרם כל נזק בעקבות שליחתם. הם הכחישו כל קשר בינם ובין המכתבים האנונימיים שנשלחו, אף על פי שלשונם הייתה דומה מאוד למכתבים האחרים. לבסוף טענו כי תאגיד או חברה אינם יכולים לטעון שנגרמה להם עוגמת נפש כתוצאה מלשון הרע.


האם תאגיד יכול לתבוע על עוגמת נפש?


בית המשפט קיבל את התביעה כנגד החוקר, וקבע באופן חד משמעי כי הוא זה אשר שלח את המכתבים, גם האנונימיים. הוא חייב אותו בתשלום פיצויים לחברה בסכום של 150 אלף שקלים עבור הפסדים עסקיים, ו-50 אלף שקלים בגין פיצוי ללא הוכחת נזק.


על תוצאה זו ערער החוקר, מאחר שלטענתו הא פעל כדין, וכן הואיל והפיצוי עבור ההפסד העסקי אינו מבוסס ואינו מנומק.


לאחר ששמע את הטענות, החליט בית המשפט המחוזי לקבל את הערעור באופן חלקי בלבד. נקבע כי מדובר ללא ספק בלשון הרע נגד החברה, וכי אין מניעה מקבלת פיצויים על פגיעה בשמה הטוב. עם זאת, הפיצויים בגין ההפסדים העסקיים בוטלו, מאחר שלא הוכחו על ידי החברה.

 

יש לך שאלה?

פורום יזמות עסקית, משפט עסקי מסחרי וליווי לעסקים
פורום רישוי עסקים | רישיון עסק


משכך, בוטל חיובו של המערער בסכום של 150 אלף שקלים על הפסדים עסקיים, אך מנגד קבע בית המשפט כי במקום פיצוי של 50 אלף שקלים עבור פיצוי ללא הוכחת נזק, ישלם המערער סכום של כ-138 אלף שקלים. התוצאה הסופית היא שעל המערער לשלם לחברה פיצויים בסכום של כ-153 אלף שקלים.


ע"א 16523-05-13