אישה מבוגרת התיידדה עם אדם שעזר לה בעניינים שונים, ונתנה לו סך של 150 אלף שקלים לאחר שפנה אליה לעזרה בעמידה בהתחייבויותיו הכספיות לגרושתו. לאחר שסירב להחזיר את הסכום בטענה שמדובר במתנה, היא נאלצה לתבוע אותו ואף תבעה את גרושתו בגין עשיית עושר ולא במשפט. לאחרונה קיבל בית משפט השלום את התביעה, קבע שמדובר בהלוואה וחייב את הנתבע להשיב לה את הכסף. התביעה כנגד הגרושה נדחתה.


התובעת טענה כי הנתבע התיידד איתה כדי לרכוש את אמונה, וניצל את העובדה שהיא אישה בודדה. הוא החל לבקר אותה בקביעות, אכל איתה ארוחות צהריים והסיע אותה למקומות שונים.


לאחר שהצליח לרכוש את אמונה וכאשר היא הייתה תחת הרושם שקיימת ביניהם מערכת יחסים חמה, הוא סיפר לה כי הוא מחויב לשלם לגרושתו מזה 20 שנה את סכום המשכנתא שלה, והיא הסכימה לעזור ולתת לו הלוואה.


לגרסתה, מאחר שטען כי הוא עובד רק בחודשי החורף, הוא הבטיח לה כי ישיב לה את ההלוואה בחורף. ואולם, אף על פי שהצ'ק שנתנה לו הועבר לגרושתו, אישה שלא פגשה מעולם, והיא פרעה אותו, הוא סירב לפרוע את חובו כלפיה.


התובעת: הניסיון להציג את ההלוואה כמתנה מופרך


משכך הגישה את התביעה להחזר ההלוואה, ואף תבעה את הגרושה בגין עשיית עושר על חשבונה, מאחר שפרעה את הצ'ק אף שמעולם לא נפגשו. היא הסבירה כי טענת הנתבע שמדובר במתנה מופרכת, והוסיפה כי היא חושדת שהוא אחראי על היעלמות חפצים שונים מביתה.


הנתבע טען כי התובעת הגישה את תביעתה תחת השפעתם המזיקה של קרובי משפחתה אשר מנסים להשיג חזקה על רכושה, ורוצים לקבל את הכספים שנתנה לו במתנה תוך הכפשת שמו והצגתו בבית המשפט כעושק קשישים.


לגרסתו הוא והתובעת הלכו והתקרבו עד שנהפכו לידידי נפש של ממש, והיא החליטה להעביר לו את הכספים כמחווה לידידותם ומרצונה החופשי, כדי שיוכל לסלק את המשכנתא מדירת גרושתו. הוא טען כי מעולם לא הציגה את העברת הכספים כהלוואה ולא ביקשה ממנו להשיב אותם עד אשר חידשה את הקשר עם בני משפחה רחוקה, אשר כאמור שכנעו אותה לתבוע אותו.


על כך הוסיפה הגרושה כי היא אינה קשורה לטענות שהוצגו בכתב התביעה, כי לא היה לה כל חלק בנסיבות העברת הכספים וכי שמה הוכנס לתביעה לצורך הפעלת לחץ על הנתבע.


הנתבע לא הצליח להוכיח שהכסף ניתן לו במתנה


כאשר עולה טענה במסגרת תביעה כספית כי מדובר במתנה, מי שטוען כך חייב להוכיח זאת בבית המשפט, בייחוד כאשר אין קשר משפחתי בין הצדדים.


לאחר שעיינה במסכת העובדתית שהוצגה בפניה, הגיעה השופטת למסקנה כי הנתבע לא הצליח להוכיח שהכסף אכן ניתן לו במתנה. הוא לא הציג אסמכתאות לגרסתו מלבד טענותיו, והשופטת התרשמה כי הראיות וההיגיון הכללי מראים שהתובעת לא התכוונה לתת לנתבע את הכספים כמתנה, אלא רק לעזור לו להימנע מתשלומי ריבית והצמדה לבנק באמצעות העמדת הלוואה.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום גביית חובות


לאור זאת קיבלה השופטת את התביעה כנגד הנתבע, אם כי דחתה את התביעה כנגד הנתבעת, מאחר שלא היה לה אינטרס כלכלי לקבל כספים מהתובעת, שעה שגם כך הייתה אמורה לקבל אותם מהנתבע. לפיכך הנתבע חויב לשלם לתובעת סך של 150 אלף שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.


ת"א 49519-12-13