בני זוג תושבי צרפת החליטו להתגרש, ובמסגרת הליך הגירושין ובירור חלוקת הרכוש המשותף שהתנהל בצרפת, הגישה האישה תביעה משלימה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, לצורך קביעת זכויותיה בכספים ממכירת שתי דירות בישראל שהיו בבעלות הגרוש. ביום ה' קבע בית המשפט כי יש להביא בחשבון את הכספים ממכירת הדירות בעת חלוקת הרכוש, וכמו כן חייב את הנתבע בהוצאות שכר טרחה בסכום של 35 אלף שקלים.


שני הצדדים בהליך זה אינם תושבי ישראל, כאשר לאישה יש אזרחות ישראל וצרפתית ולגבר אזרחות צרפתית בלבד. השניים מתגוררים בצרפת ונישאו שם בשנת 2000, ויש להם שני ילדים המתגוררים אצל אמם.


בשנת 2004 רכש הנתבע דירה בתל אביב, וכשנתיים לאחר מכן רכש דירה נוספת. הוא החזיק ברבע מהזכויות בדירה השנייה, והאישה החזיקה את היתר. שתי הדירות נמכרו מאז, והכספים ממכירתן, בסך של יותר משני מיליון שקלים, מוחזקים בנאמנות.


לבית המשפט הצרפתי אין סמכות להכריע לגבי נכסים בישראל?


לאחר שהחלו בהליך הגירושין בצרפת, עתרה התובעת לבית משפט בצרפת לחלוקת רכושם המשותף, והגישה עתירה נוספת לבית המשפט בישראל לקבלת פסק דין משלים, בטענה שלבית המשפט הצרפתי אין סמכות לדון ברכוש שנמצא בישראל.


האישה טענה כי היא זכאית למחצית משווי הדירות, מכיוון שעל פי הדין הצרפתי אין משמעות למקור מימון הנכסים, אלא די בכך שהם נרכשו בזמן החיים המשותפים. הנתבע טען מנגד כי על בית המשפט הצרפתי להכריע בסוגיה זו, וסתר את טענת האישה שלפיה נקבע באותו בית משפט כי אין לו סמכות לפסוק בעניין.


הגבר המשיך וטען כי רכש את הדירות ממקורות פרטיים שצבר לפני נישואיו, ולכן לאישה אין כל זכות לקבל כספים ממכירתן, וגם אם ייקבע שהכספים הם חלק מרכושם המשותף, חלוקתם צריכה להתבצע בבית המשפט הצרפתי הדן בשאר הליכי חלוקת הרכוש.


מאחר שלא היה ספק כי בית המשפט הצרפתי קבע שאין לו הסמכות להחליט לגבי הדירות בישראל, מכיוון שכתב זאת מפורשות בפסק דינו, קבע השופט כי לבית המשפט הישראלי קמה הסמכות לדון בתובענה, ואף הוסיף כי לאור זאת, דבקותו של הגרוש בגרסתו מעוררת חשד כי הוא אינו פועל בתום לב.


על פי הדין הצרפתי, הלכת השיתוף חלה אוטומטית על כל הנכסים שנרכשו בנישואין


בהמשך קבע השופט כי מדובר בתושבי צרפת ועל כן הדין הצרפתי צריך לחול עליהם. לפי חוות הדעת שהגישה האישה לגבי הדין הצרפתי, אם בני הזוג לא ערכו הסכם ממון, הלכת השיתוף חלה בצורה אוטומטית וכוללת את כל הרכישות שבוצעו במהלך הנישואין.


בהתאם לכך, הגיע השופט למסקנה כי שתי הדירות שנרכשו במהלך הנישואין הן חלק מהרכוש המשותף. הוא ציין כי אמנם נטל ההוכחה היה מוטל על האישה, אך הוא אינו רואה בעין יפה את התנהלותו של הגבר, שלא טרח להציג חוות דעת מטעמו או לעשות כל דבר אחר כדי לאשש את טענותיו.

 

יש לך שאלה?

פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום חלוקת רכוש | איזון משאבים
דיני משפחה וירושה לדוברי צרפתית Le droit de la famille / divorce en Israël


בנסיבות אלה קבע השופט כי יש להביא בחשבון את הכספים ממכירת הדירות בישראל בעת קביעת חלוקת הרכוש המשותף הכולל, שמתבררת בהליך המשפטי בצרפת. כמו כן, לאור התנהלות הנתבע בדיונים, מצא השופט לנכון לחייב אותו בשכר טרחת עורכי דין בסכום של 35 אלף שקלים.


תמ"ש 2990-07
 


עודכן ב: 07/10/2019