לאחרונה דן בית משפט השלום בהרצליה בתביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב ממכסה של בור ספיגה שבלט בכביש. התביעה הוגשה כנגד חברת התחזוקה שהייתה אחראית על העבודות בכביש, בטענה שהנזק נגרם כתוצאה מרשלנותה. לאחר שמיעת העדויות קבע בית המשפט כי הנתבעת אחראית לרוב הנזק שנגרם, אם כי הוטלה אחריות חלקית גם על הנהגת. החברה חויבה בשיעור 75% מעלות הנזק, כלומר סכום של כ-9,000 שקלים, וכן בהוצאות משפטיות בסכום של 1,650 שקלים.


בכתב ההגנה הכחישה החברה כי היא אחראית לנזק, וטענה כי כלל לא היה בור ספיגה שבלט בכביש. היא אמנם הייתה אחראית לעבודות בכביש שבו נפגע הרכב, אך העבודות התבצעו באישור מראש ובתיאום עם כל הגורמים המוסמכים, תוך נקיטת כל אמצעי הזהירות שכללו שלטים גדולים ומאירי עיניים במקום שהתריעו על העבודות.


את כל האחריות לנזק הטילה החברה על הנהגת עצמה, בטענה שהיא לא שמה לב לכביש ונהגה במהירות מופרזת, לא לפי תנאי הדרך, בחוסר זהירות גדול וברשלנות.


האם הנהגת פרצה מחסום שהוצב בכביש?


מנהל החברה זומן לתת עדות, והוא סיפר כי נכח במקום באותו יום. לפי גרסתו, הכביש נסגר לתנועת רכבים על פי הוראות המשטרה באמצעות מחסום, והוצבו באזור תמרורי אזהרה. אף על פי שהוצג בפניו מסמך משטרתי אשר לפיו אין צורך בסגירת הכביש לתנועה, הוא עמד על גרסתו וסבר שהנהגת פרצה את המחסום עקב חוסר זהירותה.


מנגד העידה הנהגת כי נהגה בכביש כבכל יום, כדי לאסוף את בתה הקטנה מגן הילדים ברחוב. מדובר בכביש ללא מוצא, ולכן ביקשה לבצע פניית פרסה כדי לצאת מהרחוב, במהירות של 20 עד 30 קמ"ש. באותו רגע שמעה רעש חזק, וכשיצאה מהרכב לברר מה קרה ראתה את מכסה הבור שהיה גבוה מגובה הכביש עצמו. לטענתה, לא היו באזור תמרורים או שלטים שהזהירו מהמכשול. היא זכרה כי היו סרטי סימון באזור, אך לא בנתיב שבו נסעה.


לאחר שמיעת העדויות התרשם השופט כי עדותה של הנהגת מהימנה, ואף מבוססת בתמונות שצילמה מיד אחרי שהרכב נפגע. בצילומים ניתן היה להבחין בבירור כי הבור בלט מעל פני השטח, והשופט הוסיף כי פעמים רבות מספיק שתהיה בליטה קטנה כדי שתיגרם פגיעה ממשית למכונית.


טענתו של מנהל החברה כי הכביש נחסם לתנועה נדחתה מכל וכל, מאחר שלא הובאה לה כל ראיה ואף הוצגה ראיה סותרת של מסמך המשטרה, שלפיו בזמן העבודות ייסגר נתיב אחד בכל שלב, ואין צורך לסגור את כל הכביש.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעת ביטוח
פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים


לפיכך נקבע כי החברה נהגה ברשלנות מכיוון שלא הציבה במקום תמרורי אזהרה המתריעים מהסכנות בכביש. עם זאת, השופט החליט להטיל על הנהגת אשם תורם בשיעור של 25%, לאחר שהתרשם מעדותה כי לא שמה לב למצב הכביש בצורה מספקת ולא נהגה בזהירות הנדרשת.


בנסיבות המקרה חייב השופט את החברה לשלם 75% מהנזק שנגרם לרכב בסכום של כ-9,000 שקלים, וכן לשלם 1,650 שקלים בגין ההוצאות המשפטיות.


תא"מ 37133-10-12