אדם ששירת כלוחם במודיעין שדה בזמן מלחמת לבנון השנייה, הופנה על ידי הקב"ן לבית חולים לבריאות הנפש, שם אובחן כסובל מסכיזופרניה שנמשכה כמה חודשים. אחרי שהשתחרר ביקש להכיר בכך שהמחלה נגרמה עקב תנאי השירות, אך בקשתו נדחתה על ידי אגף השיקום. הוא ערער על ההחלטה, וביום א' קיבל בית משפט השלום בחיפה את הערעור, בהסתמך על חוות דעת רופא מומחה. קצין התגמולים חויב בהוצאות המערער בסכום של עשרת אלפים שקלים.


המערער פירט את השתלשלות האירועים שהובילו לבסוף להתפרצות המחלה, אשר החלו בגיוסו לצה"ל. הוא עבר טירונות קרבית ולאחריה שימש לוחם מטעם חיל המודיעין, כאשר תפקידו היה איסוף חומר מודיעיני מהשטח.


תפקודו של החייל הלך והתדרדר, עד שמפקדיו המודאגים שלחו אותו לקב"ן


כאשר סיים קורס מ"כים פרצה המלחמה, ותפקידו התאפיין בפעילות לחוצה ואינטנסיבית של תצפיות ומארבים, עם מעט שעות שינה וללא יציאה לחופשות. לגרסתו, גם לאחר שהמלחמה הסתיימה נמשכה הפעילות האינטנסיבית בשטח. בתקופה זו הוא מילא את מקומו של מפקד המחלקה אשר נעדר, ולטענתו שעות השינה שלו הלכו והתמעטו והוא לא מצא את הזמן להתאושש.


לאחר מכן חלה ירידה בתפקודו שהתאפיינה באיבוד זיכרון, בחוסר ריכוז ובחולשה, והוא הועבר שוב לתפקיד לוחם. המצב המשיך להחמיר והוא נשלח לקב"ן, דבר שגרם לו בושה רבה. טיפולו אצל הקב"ן אף נחשף בפני חבריו על ידי מפקד הכיתה, ותחושותיו הקשות ממילא הלכו והחמירו.


לדבריו, באותו הזמן הוא החל להסתגר ולנתק את קשריו עם הסביבה, אשר עד אותו רגע היו מצוינים. כמה חודשים אחרי כן הוא אושפז לחודש וחצי בעקבות אבחון המחלה, ולבסוף שוחרר מהצבא בפרופיל 21. מאז הוא נדרש לטיפול תרופתי ואינו מסוגל לעבוד בעבודה פיזית או בעבודה הכרוכה במאמץ מנטלי.


כאמור, קצין התגמולים קבע שאין קשר סיבתי בין התפרצות המחלה לתנאי השירות. הוא הפנה לכך שקיים פער בין הגרסאות שנתן בשני תצהירים שונים, כאשר בראשון הוא לא קישר בין המלחמה למחלתו, ובתצהיר השני שהגיש במסגרת הערעור העלה לראשונה טענות בקשר ללחץ שליווה את שירותו.


בית המשפט: אין הכרח שחייל שלקה בנפשו יידע להצביע בזמן אמת על הגורמים להתפרצות המחלה


לגבי הפער בין הגרסאות קיבל בית המשפט את חוות דעת המומחה, שלפיה הדיווח הראשון ניתן בסמיכות למצב הפסיכוטי שבו היה שרוי, ולכן התיאור שנתן רחוק מהמציאות, ולכל הפחות אין חובה שחייל אשר לקה בנפשו יידע בזמן אמת לאבחן את הקשר בין מה שעבר למצבו הנפשי.


הן על פי חוות הדעת שהציג המערער מטעמו והן על פי המומחה מטעם בית המשפט, התקבל הרושם כי המחלה התפרצה עקב לחצי השירות שחווה המערער שלוו במניעת שינה וגרמו לו אף להפסיק לאכול.


בית המשפט קבע כי ללא ספק השירות הצבאי של המערער היה רווי לחצים, וכחייל בעל מוטיבציה רבה שהכחיש את מצבו נשלח לקב"ן על אפו וחמתו על ידי מפקדיו המודאגים. סמיכות הזמנים בין התפרצות המחלה לתקופה המלחיצה ביותר שבה שימש מפקד בפועל, הביאה את בית המשפט למסקנה כי המחלה נגרמה במלואה בשל שירותו.

 

יש לך שאלה?

פורום אגף שיקום | קצין תגמולים
פורום פוסט טראומה | הלם קרב | PTSD


אי לכך הערעור התקבל, והמערער נשלח לוועדה הרפואית כדי שתקבע אם נותרה לו נכות עד היום. קצין התגמולים חויב בהוצאותיו בסך של עשרת אלפים שקלים.


ע"נ 15146-08-09