כנגד עובד במחלקת העופות בסופר הוגש כתב אישום בגין ביצוע מעשה מגונה בלקוחה שערכה קניות במקום והוטרדה מינית, כאשר לטענתה הוא נגע בישבנה ומישש אותו. הוא כפר במעשים שיוחסו לו, וביום ה', לאחר שמיעת עדות המתלוננת, החליט שופט בית משפט השלום ברמלה לזכות אותו מחמת הספק, מאחר שזיהויו על ידי המתלוננת שימש כראיה היחידה בתיק, ואמינות הזיהוי הוטלה בספק.


על פי עדותה של הלקוחה, היא הגיעה לסניף עם בעלה כדי לערוך קניות. כאשר רכנה אל המקרר הרגישה פתאום שמישהו נוגע בה מאחור בישבנה ומכניס את ידו בין שתי רגליה, מעל המכנסיים. האדם מישש וצבט בחוזקה באותו אזור. היא הסתובבה לעברו בתדהמה ובזעזוע, וראתה מאחוריה את הנאשם בלבד, לבוש במדים של מחלקת הבשר, מחייך אליה והולך. היא עזבה את הסניף באותו רגע בסערת רגשות, מבלי לספר לבעלה מדוע היא רוצה לעזוב מחשש מפני תגובתו.


המתלוננת טענה שפניו נחקקו היטב בזיכרונה, והצביעה על הנאשם שישב באולם כאותו אדם. על האירוע היא סיפרה רק לאמה באותו מועד.
כשבוע לאחר מכן היא שבה עם בעלה אל הסניף, ואז פנתה בתלונה למנהל הסניף. סגנו התלווה אליה למחלקת הבשר, ושם היא הצביעה על הנאשם כמי שנגע בה בניגוד לרצונה. גם אמה ביקרה בסניף, ללא בתה, ושם זיהתה את הנאשם על פי תיאורו והתלוננה על המשך העסקתו למרות התלונה נגדו.


מהימנות עדותה של המתלוננת לא הוטלה בספק, אלא רק האמינות בזיהוי הנאשם כמי שנגע בה בניגוד לרצונה


הנאשם עצמו הכחיש כי האירוע קרה, ואם קרה אזי לא הוא האדם שביצע את המעשה. למעשה, באותו מועד שבו לטענת הלקוחה היא הוטרדה הוא בכלל לא היה נוכח בסניף מפני שביצע עבודות שירות. הפעם הראשונה שבה ראה את האישה, לטענתו, הייתה כאשר נתנה את עדותה, והסביר שככל הנראה היא טעתה בזיהוי.


השופט נדרש להכריע האם מדובר בזיהוי אמין של הנאשם או לא. לשם כך יש לבחון את יכולתו של העד המזהה לדייק בפרטי המקרה, ולוודא אם אפשר לסמוך על הזיהוי באמצעות נתונים כגון המרחק של העד מהחשוד, זווית הראייה במקום, מצב התאורה ועוד.


במקרה זה עדותה של האישה הייתה מהימנה ביותר והשופט נתן בה אמון מלא. הוא קבע שללא ספק מדובר במקרה שהתרחש בדיוק כפי שתיארה אותו המתלוננת. ואולם, לגבי אמינות הזיהוי הוא לא השתכנע כי אכן מדובר בנאשם מעבר לכל ספק.

 

יש לך שאלה?

פורום הטרדה מינית - פגיעה מינית
פורום עבירות מין ותלונת שווא במשטרה


המתלוננת לא זכרה את המועד המדויק שבו הוטרדה, ונוצר חלל ראייתי שפעל לטובת הנאשם. לא הוכח שהוא היה העובד היחיד בסניף במחלקת הבשר, והוא לא נתפס מיד אחרי שהאישה הצביעה עליו בסניף. התלונה למשטרה הוגשה בחלוף מספר חודשים, וגם הטענה שפניו נחקקו בזיכרונה הוטלה בספק, משום שראתה אותו באותו מועד לראשונה לפרק זמן קצר וחולף.


המשקל המצטבר של הנתונים הללו הובילו את השופט למסקנה שיש לזכות את הנאשם מחמת הספק, בשל המשקל הנמוך שניתן לאמינות זיהויו על ידי המתלוננת.


ת"פ 49864-04-13