בעלת חברה שייצרה סרום המכונה "ולווט סקין" אשר רשומה בעלת הזכויות על הסימן המסחרי שלו, הגישה תביעה כספית כנגד חנות טבע ובעליה שמכרו את הסרום המדובר מבלי לשלם לה, בהתאם לפסק דין שכבר ניתן בהליך משפטי קודם. התובעת טענה כי למרות הפסיקה הקודמת שבה נקבע כי היא זכאית ל-24% ממכירות העבר של המוצר, הנתבעים מסרבים לשלם לה את שמגיע לה. לאחרונה קיבל בית משפט השלום בתל אביב את התביעה, והורה לנתבעים לשלם לה סך של כ-203 אלף שקלים, וכן לשאת בהוצאותיה בסך של 21 אלף שקלים.


במסגרת ההליך המשפטי הקודם הסכימו הצדדים שהתובעת תקבל פיצויים מהנתבעים בהתאם לחות דעת של רואה חשבון, וההסכמות קיבלו תוקף של פסק דין בבית המשפט. ואולם, התובעת טענה כי לא קיבלה את התמורה שהיא זכאית לה. על פי חוות הדעת נקבע כי היא זכאית לקבל סך של כ-200 אלף שקלים, אולם הנתבעים סירבו להעביר לה את הסכום תוך הפרה יסודית של פסק הדין וההסכם ביניהם.

היא דרשה לקבל את הכספים הללו וכן עתרה לקבל פיצוי על עוגמת הנפש שחוותה עקב אי התשלום בסך של עשרת אלפים שקלים.


מנגד, הנתבעים טענו שהמקור למחלוקת ביניהם הוא הגדרת הרווח הגולמי אשר ממנו נגזר הסכום שנקבע בחוות דעתו של המומחה, היות שהגדרת הרווח מהבחינה החשבונאית אינה זהה לכוונתם במסגרת ההסכם. את הטעות לגבי הבנת המושג החשבונאי, כך טענו, התובעת מנסה לנצל כדי לקבל מהם כספים שהיא אינה זכאית לה.


הצדדים הסכימו ביניהם מה יכלול הרווח הגולמי, ולכן גם אם הייתה טעות בהבנה החשבונאית של המושג, היא לא היוותה עילה לתיקון חוות הדעת


הם הוסיפו כי פנו לרואה החשבון בבקשה לתקן את חוות הדעת אחרי שגילו את הטעות בחישוב, ובעקבות פנייתם אכן חוות הדעת שונתה בצורה חלקית, אם כי לטענת הנתבעים יש לתקן טעויות נוספות שהתגלו בחוות הדעת. מסיבות אלו התנגדו הנתבעים למתכונת הנוכחית של אותה חוות דעת, וביקשו מבית המשפט להורות למומחה לתקן אותה. לאחר התיקונים הם ישלמו את הסכום החדש והמתוקן כדין. לכך הוסיפו שבנסיבות אלה אין מקום לפסוק לתובעת פיצוי עבור עוגמת נפש.


בפתח דבריה ציינה השופטת כי אף אחד מהצדדים לא ביקש לבטל את הסכם הפשרה שהושג ביניהם בהליך הקודם, אף לא בגדר תביעה זו. בחוזה ביניהם סוכם כי התובעת תקבל 24% מהרווח הגולמי ממכירות המוצר בעבר, ובכך הוסמך רואה החשבון לחשב את הסכום שמגיע לתובעת בהתאם למרכיב הרווח הגולמי.


כמו כן קיבלה השופטת את הרושם כי עוד לפני שניתנה חוות הדעת, ניהלו הצדדים דין ודברים לגבי המושג רווח גולמי והסכימו מה הוא יכלול, ואף בחוות הדעת עצמה כתב רואה החשבון כי עריכתה ארכה זמן ממושך מהסיבה שהצדדים היו צריכים להסכים ביניהם אילו הוצאות ייכללו בחישוב, וחוות הדעת נערכה על בסיס ההבנות הללו.

 

יש לך שאלה?

פורום פטנטים
פורום סימני מסחר | מדגמים


בנסיבות אלו קבעה השופטת כי הנתבעים הבינו את פירוש המושג רווח גולמי, או לכל הפחות גם אם הייתה קיימת אי הבנה היא לא מגיעה לכדי עילה לחזור בהם מההסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין. מסיבה זו התביעה התקבלה והנתבעים חויבו בתשלום כ-203 אלף שקלים וכן 21 אלף שקלים עבור הוצאות המשפט, אם כי התביעה לפיצויים בגין עוגמת הנפש נדחתה.

 

ת"א 18119-03-13