האם האשמת אדם באיום ברצח של ילד בן תשע במסגרת בקשה שהוגשה לבית המשפט למתן צן למניעת הטרדה מאיימת, מהווה לשון הרע? לאחרונה דן בסוגיה בית משפט השלום בבאר שבע, במסגרת תביעה שהגיש האדם כנגד שכנתו. בית המשפט קבע כי ברור ששני הצדדים ובני משפחתם מצויים בסכסוך שכנים ממושך, והגיע למסקנה כי הדברים שכתבה הנתבעת לא נאמרו מתוך זדון או רשעות, ואף לא מתקיים בהם יסוד הפרסום כפי שמחייב חוק לשון הרע. אי לכך תביעת לשון הרע נדחתה, והתובע חויב בהוצאות השכנה בסך של 3,000 שקלים.


בבית דו משפחתי בבאר שבע מתגוררים בשכנות התובע ומשפחתו לצד הנתבעת ומשפחתה, והמשפחות אינן חיות בשלום מזה תקופה ארוכה. שני הצדדים הגישו בקשות לצו למניעת הטרדה מאיימת, כאשר השכן נימק בבקשתו כי הוא חושש מבן הזוג של השכנה אשר מאיים לשבור את עצמותיו ומזיק לרכושו. בבקשתה של השכנה היא ציינה שהתובע איים על בנה בן התשע שירצח אותו, וכי היא חוששת מאלימות.

 

האם דברים הנאמרים או נכתבים במהלך דיונים משפטיים יכולים להוות לשון הרע?


בעקבות בקשתה התקיים דיון בבית המשפט ובו ניתן צו זמני אשר אוסר על התובע לפנות בכל דרך לבנה. במהלך הדיון טענה הנתבעת שוב שהוא מאיים לרצוח את הבן. בהמשך הדברים ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת על שני הצדדים, ונאסר על שניהם להטריד או לאיים אחד על השני או על בני משפחתם.


לטענת התובע, האיום ברצח שייחסה לו שכנתו הוא שקרי וחמור ומהווה לשון הרע, ודבריה נאמרו במטרה להכפיש את שמו ולפגוע בו.

הנתבעת טוענה מנגד כי לא ייתכן שדבריה שנאמרו במהלך הדיון המשפטי יהוו לשון הרע, משום שלא נאמרו ברבים ואף לא נאמרו במטרה לפגוע או להכפיש, אלא הועלו כטענה משפטית במהלך ההליך המשפטי.


בחקירתה בבית המשפט הבהירה השכנה כי לא שמעה בעצמה את האיומים שהפנה התובע כלפי בנה, אלא מפיו של הילד. השופט התרשם ממהימנותה והשתכנע כי מסרה את הדברים שבנה סיפר לה, אשר ייתכן שהם מופרזים או הובנו כפי שילד בגילו מסוגל להבינם.


על פי החוק לאיסור לשון הרע, האשמת אדם בכך שאיים ברצח מהווה לשון הרע, אולם כדי שהדברים יסווגו כלשון הרע יש צורך בפרסום הדברים. הפרסום במקרה הזה, קבע השופט, נועד להציג בפני בית המשפט את חששה של השכנה מאלימות, כמו גם את החשש שהביע התובע. לכן, המשיך בקביעתו, לא ניתן לפרש את החוק כך שדברים הנאמרים במסגרת כתבי בית דין ייחשבו לפרסום אשר מיועד למישהו מלבד הנפגע.

 

יש לך שאלה?

פורום לשון הרע
פורום סכסוכי שכנים


אילו הייתה השכנה אומרת את הדברים למכרים או שכנים, יסוד הפרסום היה מתקיים, אולם מכיוון שאמרה את דבריה למערכת המשפט לא מדובר בפרסום המהווה לשון הרע. היא פעלה בדרך המותרת בדין והגישה את בקשתה לבית המשפט, ולא פנתה לגורמים אחרים והלבינה את פניו של התובע ברבים. לכן התביעה נדחתה, והשכן חויב לשלם לנתבעת את הוצאות המשפט בסך של 3,000 שקלים.


ת"א 37924-07-14