בית הדין הרבני הגדול בירושלים דן בערעור שהגישה אישה נגד החלטת בית הדין האזורי, אשר קבע כי היא אינה זכאית לקבל את כתובתה משום שבעלה טען כי הונתה אותו לגבי פגם גנטי שלה, וכן כי גזלה את משכורתו והפקידה אותה בחשבונה. בית הדין קבע כי לא ברור למה נקבע שהאישה ביצעה הונאה, משום שהבעל ידע היטב עוד לפני החתונה על המום הגנטי שלה, ונוסף על כך לא מצא על מה הסתמך בית הדין האזורי שקבע כי משכורתו של הבעל נגזלה, היות שלא הוצגה לכך כל הוכחה. ביום ד' ערעור האישה התקבל, והבעל חויב בתשלום הכתובה.


הרכב של שלושה דיינים דן בערעורה של האישה. תחילה הם התייחסו לטעם הראשון שנתן בית הדין האזורי לכך שהפסידה את כתובתה, משום שהונתה את בעלה ולא סיפרה לו שהבעיה הגנטית שלה הולכת ומחמירה, עד שלא הייתה יכולה ללכת. כבר בתחילת הדברים נקבע שלא ברור מה הוביל להחלטה זו, שהרי האישה סיפרה לבעלה עוד לפני שהתחתנו על הבעיה, ועדכנה אותו שתוכל להיכנס להריון רק באמצעות טיפולי פוריות.


בית הדין: איך ייתכן שהבעל אמר כי האישה אינה מסוגלת ללכת, אך היא הופיעה לכל הדיונים כשהיא צועדת על רגליה?


כמו כן, אחותה של האישה סובלת מאותו מום גנטי והבעל ידע על כך, ואצל האחות הבעיה אכן החמירה, כך שכאשר הצדדים התחתנו כבר היה מידע בידי הבעל שהמצב עלול להחריף. אפילו אם לא ידע על ההחמרה הצפויה, עדיין לא מדובר בהונאה, מאחר שייתכן כי גם האישה לא הייתה יכולה לדעת אם מצבה יחמיר או לא. במקרה כזה, הבעל לא יכול לטעון שהוא לא חייב לשלם את הכתובה.


אם האישה שיתפה בכל המידע שיש לה על המום הגנטי שלה ולא הסתירה דבר מבעלה, והוא זה שיכול היה לברר מה עלול לקרות על סמך המידע שהיה ברשותו אך לא טרח לברר, כעת הוא אינו יכול לטעון שהוטעה, בייחוד כאשר ידע שהפגם הגנטי גרם לתופעות בריאותיות חמורות אצל אחותה של אשתו עד כדי אובדן היכולת ללכת.


על כך הוסיף בית הדין כי בניגוד לטענת הבעל שהאישה אינה מסוגלת ללכת, היא דווקא הגיעה לדיונים כשהיא הולכת ככל האנשים. הדבר דומה לאדם שאמרו עליו כי נרצח, ציין בית הדין, ולאחר מכן הופיע למשפט בכבודו ובעצמו.

 

יש לך שאלה?

פורום בית דין רבני
פורום טוען רבני | סרבנות גט | כתובה - יש לך שאלה?


לגבי הסיבה השנייה שנתן בית הדין האזורי לביטול הכתובה, שהיא טענתו של האיש כי אשתו לקחה את כל משכורתו לחשבונה, קבע בית הדין הגדול כי לא ברור מה האסמכתא לכך, היות שהעניין לא התברר לעומק, לא הוצגו מסמכים להוכחת הדבר והצדדים כלל לא נחקרו על כך. מלבד זאת, עיון בפרוטוקולים העלה כי האישה טענה שהיא זו שפרנסה את בעלה במשך תקופה ארוכה שבה לא עבד, ואילו הבעל הכחיש רק את מקצת הדברים. לאור כל זאת נקבע שהאישה זכאית לקבל את הכתובה, הערעור התקבל והבעל חויב בתשלום הכתובה.


תיק ‏994398/1‏