קיבוץ שער הגולן הגיש תביעה לפינוי בני זוג מדירתם, כאשר האשה היא בת לחברי הקיבוץ ובעלה תושב חוץ, והשניים מתגוררים בדירה במשך 10 שנים. בית משפט השלום בנצרת קיבל בשבוע שעבר (יום ג') את התביעה והורה על סילוק ידם של הנתבעים מהדירה.

 

על פי עובדות התביעה, בחודש ספטמבר 2005. ניתנה לבני הזוג הרשאה לגור בדירה, בכפוף לחתימה על הסכם הרשאה למגורים. בנוסף סוכם כי הם בבחינת ברי רשות בתמורה בלבד, ונדרשו לשלם דמי שכירות, להתנהל בהתאם לכללי ההתנהגות המקובלים ולפנות את הדירה בכל עת שיידרשו לכך, בהתראה של חודש מראש.

 

חבר קיבוץ המשמש כאחראי על השכרת הדירות, טען כי למרות פניותיו החוזרות והנשנות, הנתבעים דחו את החתימה על הסכם המגורים והחלו לצבור חובות בגין אי תשלום דמי ההרשאה. בחודש פברואר 2013, העמיד בפניהם ארכה אחרונה לפני פינוי לצורך הסדרת הרשאתם, אולם גם פנייה זו לא נענתה.

 

מנגד טענו הנתבעים כי הם שילמו מלוא התשלומים, וחלקם אף קוזזו מתקציב הוריה של הנתבעת שהם ממייסדי הקיבוץ. לטענתם הקיבוץ נמנע מלכנס אסיפה כללית בעניין בקשתם להתקבל כחברים ומעמדם נותר פתוח.

 

הנתבעת ציינה כי היא חברה לשעבר, ועזיבתה הפיזית בגיל 18 אינה מבטלת את חברותה, על כן היא מועמדת טבעית לחברות ללא כל צורך במילוי טפסים. בהתאם לכך מעמדו של בעלה תלוי במעמדה, וכל עוד הוא משלם דמי שימוש, אין לפנותו מהדירה. בנוסף טענה כי המחלוקת בנוגע למעמדה, אמורה להתברר בפני רשם האגודות השיתופיות, לפני שינוהל ההליך המשפטי.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים, סבר בית המשפט כי הדירה בנויה על מקרקעין שבבעלות המדינה, אשר הועברו לחזקת הקיבוץ לפי חוזה חכירה שנחתם עם מנהל מקרקעי ישראל. לפיכך הקיבוץ זכאי להחזיק במקרקעין, והוא רשאי לדרוש סילוק יד.

 

בית המשפט הגיע למסקנה כי הנתבעים לא חתמו על הסכם הרשאה ולא עמדו בתשלום מלוא דמי השכירות שנתבקשו לשלם, למרות הארכות ופניות חוזרות, לפיכך עומדת בפני הקיבוץ הזכות לדרוש את פינויים וסילוקם מהדירה.


לנתבעים אין זכות טבעית להמשיך ולהתגורר בדירה

 

עוד קבע כי למרות שהנתבעת גדלה והתחנכה בקיבוץ עד גיוסה לצה"ל, היא אינה חברת קיבוץ שער הגולן, ואף אינה מועמדת לחברות, מכיוון שבשנת 2003, היא עזבה את הקיבוץ ואף קיבלה דמי עזיבה ובכך הופסקה חברותה. בית המשפט ציין כי גם אם היה רואה בנתבעים כברי רשות, מדובר ברישיון בתמורה, אשר אינו מעניק לבעליו זכות במקרקעין, אלא טענת הגנה מפני תביעה בגין השגת גבול. על כן הקיבוץ זכאי להביא לסיומה של הרשות ורשאי לבטל אותה בכפוף לעקרון תום הלב ושיקולי הצדק.

 

יש לך שאלה?

פורום פינוי שוכר ומקרקעין, פירוק שיתוף
פורום דיני מושבים וקיבוצים אגודות שיתופיות | בן ממשיך

 

מאחר שהנתבעים לא חתמו על הסכם שכירות, הרשות בוטלה ואין להם כל זכות, קניינית או חוזית, שמכוחה הם רשאים להמשיך ולהחזיק בדירה. בנסיבות אלה קיבל בית המשפט את התביעה והורה על סילוק ידם של הנתבעים מהדירה תוך 60 יום ממועד המצאת פסק הדין, בנוסף חייב אותם לשאת בהוצאות המשפט ולשלם שכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 שקלים.

 

ת"א 52707-05-13