קטין הסובל משיתוק מוחין, עיוורון וסוכרת, נאלץ להישאר בבית עם הוריו, מאחר שלא נמצאה סייעת מתאימה, שתלווה אותו במהלך הפעילות בגן. הוריו טענו כי המדינה ועיריית קרית גת פגעו ביכולתו של בנם לממש את זכותו לחינוך, וכתוצאה מכך גם הם נפגעו משום שנדרשו לטפל בו במקום לצאת לעבודה. בית משפט השלום בתל אביב - יפו קבע בשבוע שעבר כי במשך תקופה קצרה יחסית לא ניתן לתובע מענה ראוי, על כן חייב את הנתבעות לפצות אותו בסך של 26,000 שקלים.

 

בשנת 2003, כאשר הקטין היה כבן שלוש שנים, הוא שובץ לגן טיפולי שמותאם לילדים עם צרכים מיוחדים. לאחר כשנה, כתוצאה ממחלת הסוכרת, עבר הקטין שני אירועים מסכני חיים, ועקב כך הפסיק לבקר בגן. הרופאים קבעו כי הוא זקוק לסייעת שתהיה לידו במשך שעות הפעילות בגן, כדי לבדוק את רמות הסוכר ולהזריק אינסולין במידת הצורך.

 

בהמשך נמצאה אחות מוסמכת שליוותה אותו בגן על תקן סייעת, אולם לאחר זמן קצר עזבה את תפקידה, מאחר שביקשה שכר המתאים לכישוריה והשכלתה כאחות. החל משנת 2005 נמנעו ההורים מלשלוח את הילד לגן מכיוון שלא ניתן לו ליווי רפואי נאות שיבטיח את בריאותו ואת חייו. כארבעה חודשים אחרי פתיחת השנה הלימודים 2006, הוסדר נושא הסיוע והקטין שב ללימודיו עד לתום השנה.

 

ההורים טענו כי המדינה והעירייה לא סיפקו לבנם את הליווי הרפואי הנדרש, ובמשך תקופה ארוכה, הילד לא מימש את זכות היסוד שלו ללימודים ולא הגיע לגן הילדים ולבית הספר נוכח מצבו הבריאותי, ובכך נגרם להם ולילד נזק רב בגין הפסדי שכר, הוצאות עבור שיעורים פרטיים ועגמת נפש.

 

הנתבעות טענו מנגד כי ההורים לא מסרו מראש על בעיית הסוכרת של הקטין, לכן הגן לא היה ערוך לטפל באירועים אלה. בנוסף טענו כי היקף הסיוע והליווי לתלמיד בעל צרכים נקבע בחוק, לפיו זכאי הקטין לליווי של סייעת, והוא יכול היה לחזור לגן בליווי סייעת שקיבלה הדרכה מתאימה לטפל במצבו, אך הוריו לכך סירבו ודרשו ליווי של אחות מוסמכת. ואף הדגישו כי לפנים משורת הדין הקצו ליווי אחות בחלק מן התקופה, אולם עובדה זו אינה צריכה לפעול לחובתם.

 

למרות מצבו הבריאותי המורכב הקטין לא היה זכאי לליווי אחות

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים, סבר בית המשפט כי מצבו של הקטין חייב ליווי סייעת שהוכשרה לטפל במצבו הרפואי, אך על פי כללי משרד החינוך לא היה זכאי לליווי אחות, וקבע כי הנתבעות פעלו באופן סביר לטובת הקטין ולהפגת חששותיהם המוצדקים של הוריו. על כן הגיע למסקנה כי במרבית התקופות הוכח כי הן פעלו כדין למימוש זכותו לחינוך ככל ילד בישראל.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות הילד
פורום זכויות כלכליות של ילדים עם צרכים מיוחדים והוריהם

 

בית המשפט התרשם כי ההורים לא פירטו את המועדים המדויקים להיעדרות הבן ממוסדות החינוך, ולא הציגו ראיה בדבר הפסד השתכרות והיקף העזרה הנוספת שנדרשה לטענתם, לפיכך קבע על סמך אישורים רפואיים כי הוא נעדר מלימודיו למשך ארבעה חודשים בשל חשש מוצדק למצבו. בנסיבות אלה קיבל את התביעה בחלקה וחייב את הנתבעות בסך של 26,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט בסך של 6,000 שקלים.

 

ת"א 16788-08